מה אתם עושים באיתור בית? מרכזים את כולם בחדר. בחורף זה יותר נחמד מבקיץ, כי בקיץ אתה עצבני כי חם לך ומגעיל לך. בחורף אתה אומר להם: אנחנו בבית בחדר הזה, אף אחד לא להיכנס לפה וזהו, על הזין שלנו.

אף אחד לא שומר על הדלת? שומרים על הדלת, זהו. והיינו הולכים לאיתורי בית הכי יפים, אתה יודע, שנחיה כמו שצריך. אז הם היו מציעים לנו קפה, שתייה.

הייתם לוקחים? תלוי. היינו בדרך כלל עושים איתורי בית ויש להם שתייה יהודית, אתה יודע, פריגת, הכל. אז היינו נכנסים לאיזה כלבו בדרך, עושים ככה איזה ביזה של איזה 10 בקבוקים, 12 בקבוקים, הולכים לאיתור בית ויושבים. כולם עם הקופסאות סיגריות כמו תמיד שהם היו לוקחים. היה אצלנו אחד, היה לוקח מהצבא ומוכר באזרחות.

פאקטים? פעם אחת אחד לקח טבק, בא המוכר: "גנבת לי", יצא עליו בעצבים, "מה זה? גנבת לי". ההוא ישר התעצבן עליו, בום-בום: איך אתה אומר לי גנב? כל המחלקה תפסו אותו, לקחו אותו, פיצצו אותו. אמרו לו: "עוד פעם אחת אתה מדבר ככה, אנחנו שומעים רק משהו שאתה מדבר על חייל – אנחנו שוחטים אותך". אחרי שפיצצו אותו מכות וכולו היה מפוחד כבר, אמרו לו: "ואנחנו יודעים, ראינו את הילד שלך, ראינו את כולם, אנחנו מגיעים אליכם אחד-אחד בבית". כולו פחד, הלך בסרט, כל יום שעברנו הוציא לנו פאקט סיגריות. עברנו שם, מרוב שהוא פחד. אתה מבין?