כל פעם שהיה אירוע, וחייבים להעביר פלסטיני לבית חולים בירושלים אז היינו נוסעים לבדוק את העניין. תמיד היו אומרים לנו שהיו מקרים שפלסטינים מעבירים תחמושת ואמצעי פח"ע (פעילות חבלנית עויינת), אמל"ח בתוך האמבולנסים. אז ככה אמרו לנו מאוד להיות ערניים.

זה היה הסמכות של התאג"ד (הצוות הרפואי) לקבוע אם המקרה ההומניטרי הוא מספיק חשוב? כן. אני זה שקבעתי, נגיד ככה. כי אני גם הייתי המפקד של האמבולנס, של הצוות.

לך כחובש, הייתה לך הסמכות לקבוע אם זה מקרה הומניטארי הוא מספיק דחוף כדי לפתוח את המחסום ולהעביר את האדם לבית חולים? כן, בדיוק. זה קרה די הרבה. הייתי יכול להגיד "כן", "לא", הייתי יכול להסתכל,לא להסתכל... לפעמים הייתי מדווח בקשר – "מה הבעיה שלה" וזה, והייתי אומר להם למשל אישה זקנה. ואז היו אומרים לי בחמ"ל "אל תעביר אותה"...

כשהחמ"ל היו אומרים לך שזה לא מספיק חשוב, מי בעצם בחמ"ל היה אומר את זה? לא יודע. יש את הקצין שאחראי על החמ"ל, בדרך כלל יש שם קצין תורן או קמב"ץ(קצין מבצעים). אבל זה לא היו דברים שהיו מייחסים להם חשיבות רבה. זה היה בשוטף. יכול להיות שזה היה חמ"ליסט. אבל בסופו של דבר, אם הייתי ממש לוחץ להעביר מישהו, אז הייתי יכול.