היה איזה מבצע חטיבתי בכפר שאיזה 10 שנים לא נכנסו אליו. אני לא זוכר את השם שלו.

למה נכנסו אליו אחרי 10 שנים?אמרו לנו שיש מודיעין שיש נשקים בבתים. נכנסנו 4 גדודים. כל מחלקה קיבלה בית או שני בתים, על פי מודיעין כביכול. בבית אחד רוב הזמן הוא (בעל הבית) היה אתנו וצעק לנו למה אנחנו עושים את זה וכזה התלונן על זה שאנחנו הופכים לו את הבית. היה גם סיפור עם הסבתא שם, היא הייתה שם במיטה והיינו צריכים להזיז אותה כל פעם. זה להוציא מהארון את כל הסדינים, את כל השמיכות, את כל הדברים שיש שם. את כל הדברים שהוצאנו שמנו במרכז, חיפשנו בארונות. גם כשאחר כך ניסינו להחזיר את זה למקום אז הכול היה הפוך ודברים כאלה. גם המג"ד עושה סיבובים וברגע שהוא בא לבית שלך אז הוא אומר טוב, זה חשוד, תשברו את הקיר.

איזה קיר שברתם?מתחת למדרגות היה מין כזה מקום שסיידו. היה נראה כזה כאילו עשו שם משהו אז שם שברנו את הקיר עם פטיש. פטיש 5 [ק"ג] ופשוט לתת מכות.

ומה היה שם?כלום. כל הבית הזה היה כלום. בסוף הבעל בית כזה אמר לנו: אתם רואים? אמרתי לכם שאין פה כלום. זה היה באמצע גשם וחורף. אני זוכר שהבית היה מלא בוץ אחר כך ולכלוך בכל פינה. היינו עם חלפ"סים (חליפות סערה) כאלה שמלאים בבוץ ומים והכנסנו להם לכל הבית.

כמה חיילים היו בבית?מחלקה שזה איזה 25 [חיילים].

בבית אחד?כן. הבית היה די גדול, אני זוכר שם כזה מלא בלגן בהתרחשות ובזה. והסבתא שם, אני זוכר את הסבתא ספציפית, היא שכבה שם במיטה בחדר, היא הייתה נראית חולה ממש, שכבה מכוסה שם. היה כזה איזה מין רגע של התרגשות שמצאו רובה צעצוע. כולם היו בטוחים שזה רובה. בסופו של דבר כל החטיבה מצאה 5 סכינים ושני רובי ציד, משהו כזה.