מה נוהל הכניסה לבית? נותנים אליו מכת אש משוגעת של כל מה שיש באותו רגע זמין. נכנסים, תמיד יש מישהו ברתק על הבית, נותנים את מכת האש, מק"ך (מקלע כבד), מקל"ר (מקלע רימונים), טה-טה-טה, וכמה שיותר מהר מרגע שמפסיקים הם [החי"רניקים] נכנסים. אף פעם לא מהדלת, תמיד מחור אחר.

איך עושים את החור? או מטדור (רקטה נגד טנקים) או טנק או D9 (בולדוזר משוריין) או לבנת חבלה. נכנסים ואז מתחילים לטהר את החדרים, לכל חדר מוצמד צמד ומדי פעם זורקים רימון או משהו כזה.

פותחים ברטוב (ירי חי) או ביבש (ללא ירי)? פעם ככה ופעם ככה, לפי המצב רוח. מטהרים את הבית, הם צועקים אחד לשני "טוהר, טוהר". [פעם] נכנסנו לבית שהיה חנות ממתקים. היו מלא ממתקים, פשוט העפנו הכול הצדה.

לא אכלתם? לא, גם כי זה היה ממתקים לא הכי טעימים שיש, וגם בימים הראשונים עוד היה "אסור לגעת" ומוסריים וזה. אחרי זה כבר יותר צחקו על זה, "אנחנו מפוצצים את הבית, אז [אסור] לפתוח במבה?" זה בית של שתי קומות. עלינו לבדוק את הקומה למעלה, לראות מה המצב, איפה אפשר להקים את הכלים [כלי הנשק]. היינו צריכים למקם בקומה העליונה את המקל"ר, והייתה לנו בעיה. הייתה שם איזו מרפסת כזאת שהייתה מאוד מתאימה לעמדה אבל הקיר של המרפסת, הוא הגיע לגובה [מסויים] והמקל"ר, הקנה שלו הוא בגובה נמוך יותר אז מן הסתם אי אפשר לירות דרך הקיר, אז היינו צריכים לעשות בו חור. איתנו בדיוק היו המחלקת חבלה של הפלוגת חוד אז כמה נוח. יש להם לבנות חבלה, אז הבאנו אותם והם מיקמו לבנות חבלה על הקיר, ירדנו כולם למטה, וזה היה נורא מרגש באמת. הם פוצצו את הקיר, עלינו חזרה למעלה, וזה עשה חור ממש יפה ומושלם, בדיוק מה שרצינו, בדיוק בגודל, ההדף העיף את כל שאר הבית פנימה כזה. היה בקומה למעלה של הבית שקים ענקיים כאלה של אורז ושל עדשים, שקים של איזה 2 קילו כל אחד, וזה היה [מתאים] בול בשביל לדפן את העמדה ולהניח על זה את המקל"ר, אז היה שם אחלה עמדה. מילאנו עוד מלא שקי חול בעצמנו, עשינו שם עמדות יפות של מק"ך ומקל"ר. כל המטבח שם היה הפוך מהפיצוץ. בכלל כל הבית היה מלא סחורות והכול נשפך על הרצפה ודורכים על הכול. המרפסת [הייתה] בהמשך ישיר של המטבח, אז כשפוצצנו את זה כל המטבח התהפך לגמרי. אי-אפשר להשתמש יותר מדי במבנה כבית אחר כך. התמקמנו, הקמנו למעלה שתי עמדות. השחרנו לגמרי את החלונות עם דיקטים ובדים. אני חושב שהיו לנו כמה סקביאסים (שמיכות צמר), השתמשנו קצת במצעים שמצאנו, באחד החדרים לקחנו מיטה זוגית והפכנו אותה על החלון. השתמשנו הרבה ברהיטים, אהבתי את זה, זה זמן יצירתי. והאמת שהשתמשנו בממתקים בתור כריות, וזה אחלה כרית. היו גם כל מיני חבילות של טיטולים וניירות טואלט, זה היה אחלה בתור כריות.

איך הבית נראה אחרי שלושה ימים שיש בו 30 חיילים? הוא נראה די רע גם כי הרבה דברים התפוצצו בפנים וגם כי לאף אחד לא אכפת. אתה מעשן בתוך הבית אז אתה זורק את הבדל בתוך הבית. אתה זורק את הזבל בתוך הבית, לאף אחד לא אכפת. הרופא שלנו היה דוקטור במילואים והיה נורא חשוב לו כל הזמן שנהיה מסודרים ונזרוק את הזבל בפח ולא נחרבן בבית, בעיקר בקטע של היגיינה. נורא מהר התחילו מכות שלשולים והרבה חיילים פונו כי הם הרגישו חרא ושלשלו.שירותים לא עבדו כי לא היה מים ודי מהר זה התפוצץ. גם אמרו לנו "אל תחרבנו בשירותים כי זה ייסתם וזה יהיה נורא", אז היינו מחרבנים בשקיות ומעיפים את זה מהחלון. בימים הראשונים זה היה על הפנים ואחרי זה טיפה השתפר אבל זה נראה רע, גם כי אתה עושה הכול מהר ולא אכפת לך והביטחון שלך מצדיק הכול.