בקבר יוסף, כל כמה שבועות היו מכניסים אוטובוסים של מתפללים באמצע הלילה, והגדוד היה אחראי על האבטחה של זה. היה שם חיכוך כשהיינו נכנסים עם הזאבים (רכבים ממוגנים), היו זורקים עלינו אבנים, [אנחנו] ממשיכים לנסוע.

מי היו נכנסים באוטובוסים?המתפללים באוטובוסים משוריינים ואנחנו היינו באים עם זאבים. הצבא בא קודם, מאבטח את השטח ואז נכנסים אוטובוסים עם ליווי.

איפה החיילים בזמן הזה?למטה ובכל מיני עמדות מפתח, ברחובות סביב, בתוך הקבר, על הגגות. מסתכלים עם אמר"ל [אמצעי ראיית לילה] מהגג לראות שאף פלסטינאי לא מגיע מהרחובות פנימה.

סוגרים את האזור?כן, סוגרים את האזור. שמים אפילו מעצורים (מחסומים) ותופסים שם עמדות. מכניסים את האוטובוסים, מתפללים, הולכים, עוד נגלה, מתפללים, הולכים.

זה בנגלות של חצי שעה?כן, משהו כזה. אני אגיד לך את האמת, לא יצא לי שם לראות שום דבר חריג. מה שכן, המתפללים שם מתנהגים ממש נורא ואיום, זו הייתה חוויה מגעילה להיות אתם שם. הם מנסים להתחבא לפעמים כדי לא ללכת ולא מקשיבים לחיילים. יש אנשים שפשוט מחליטים [להגיע לקבר], אז הם מגיעים עד איפה שמותר להם להגיע ואז עושים צעדה ברגל עד לקבר יוסף. בשבילנו זה ממש סכנה ביטחונית, אנחנו פתאום צריכים לבוא לאבטח אותם והם הולכים בלי כוח מגן. פתאום קבוצה של חרדים באה ברגל ולא באוטובוסים. כשהייתי שם, היה קטע שמתנחל נכנס לשם כשהצבא אפילו לא היה שם, ואני זוכר שהרגו אותו. שוטר פלסטינאי ירה בו. הוא היה נכד או בן של איזה שרה בכנסת (העד מתייחס לבן יוסף לבנת שנורה למוות על ידי שוטר פלסטיני באפריל 2011).

הייתה התייחסות בתדריכים שאתם נמצאים בשטח A?לא, לא שמעתי.