היו לנו הרבה מבצעים שנכנסים לקסבה, נכנסים לאיזה מחנה פליטים כלשהו, עושים סריקות, עושים כל מיני פעולות. במהלך המבצעים, היחס לרכוש הפלסטיני פשוט הידרדר ממבצע למבצע. אם בהתחלה לא היינו יושבים על הספות והיה נוהל שאסור לשבת על הספות, ישנים רק על הרצפה וזה, אז לאט-לאט זה כבר נהיה, הסטנדרטים ממש ירדו. היו יושבים על הספות, היו רואים טלוויזיה בבתים של הפלסטינים, ישנים על המיטות, משתמשים בחשמל ובתנורים. אני זוכר איזה יום קפוא במיוחד שפשוט ישבנו עם תנור כזה. היה תנור כזה רציני של איזה משפחה ופשוט ישבנו עם התנור. גם אני זוכר, זה מצחיק,היה איזה מחלקה, פשוט זה היה סיפור ידוע, היינו צוחקים על זה. זה היה נקרא להרוג את נמו. הם היו, אקווריומים בבתים,הם פשוט היו שופכים אקונומיקה לתוך האקווריומים והורגים להם את הדגים.

בשביל מה? בשביל הכיף. פשוט בשביל הכיף.

היה שימוש במחשבים, בטלוויזיות? מחשבים? אני זוכר פעם אחת שהשתמשו במחשב. אבל בטלוויזיות כן. לשבור ארון זה היה לגיטימי, פשוט לקחת, להפוך אותו. גם מול המפקדים.