כשהיית במסלול, עלית איתם לקו באלקנה? כן, היה בעמנואל, בכל אזור איו"ש. היינו עושים שם סיורים עם גל"בים (ג'יפ לסיור בטחון) ומקימים מחסומים של צהריים של כמה שעות ליד שכם והיו כמה התראות של מטעני חבלה שצריכים לעבור. פתאום באמצע שום מקום עוצרים את הכביש, בודקים את הרכבים, מורידים אוטובוס שלם, הייתה תקופה שבדקנו מלא רכבים.
עד איזו רמה בודקים רכבים? פותחים את הבגאז', הייתה לנו מראה מתחת, מוציאים את הכיסא כמה שאפשר, הכול שם גם ככה מתפרק, מרימים מכסה מנוע.
היו שם מקרים שזכורים לך, חריגים או לא? אני זוכרת שכשהייתי מפקדת, היינו צריכים לעצור אוטובוס שלם ולהוריד את כל הנוסעים. הייתי ברמת הגבולות שלי, לא הייתי אחוקית שלהם, עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות, לא מעבר לזה. הורדתי אותם, העמדתי אותם בשורה וביקשתי תעודות מכל אחד. אני זוכרת שהיה לי שם חייל שהתלהב וצעק ועשה פוזות וזה עצבן אותי. עוד פעם, גם ברגעים האלה, אפילו שאתה מפקד אין לי אחר כך מילה ואני בטוחה שזה גם בגלל שאני בחורה. "איזו רגישה". מבחינתי לא הייתי במקום הרגשי. בשבילם זה ללכת למקום הזה. עשיתי את מה שהיה צריך לעשות, מבחינתי זה היה מספיק, לא צריך להתלהב.
מה הוא עשה שם? הוא צעק וקילל אותם.
כמה אנשים עמדו בשורה הזאת? קרוב ל- 20 איש.
בנים, בנות, נשים, ילדים? כן. שם אני דווקא כן זוכרת ערבים שמעשנים סיגריה ומסתכלים עלי.
כי את בת? כן. זה עוד יותר מדרבן את עצמי להיות א-מינית לחלוטין, שלא יהיה להם מה להגיד. כל הזמן להתחבא, לא הייתי אני באמת.