כמה פגזים לוקחים בכל טנק למבצע כזה? פחות מהמקסימום כי ידענו שזה לא לבנון אלא לש"ב (לוחמה בשטח בנוי).

ידעתם מראש. באזור עזה זה לש"ב, חצי טנק צריך להיות פנוי כדי להכיל חי"רניקים ואז רק הטנקים,בלבנון הטנקים נוסעים מלאים לגמרי, בעזה עם חצי פגזים.

כמה זה בערך? אני אגיד לך בדיוק, 29.

בכל טנק? כן.

ומה עוד? 0.5, מא"גים, מרגמות, רימונים.

ברוסים אני מניח. ברוסים, מרגמות.

איזה מרגמות? נפיצים, תאורה והיה גם זרחן.

זה בתו"ל (תורת לחימה)? לפי מה שהבנתי, לא היינו אמורים להשתמש בזה כביכול.

השאלה מה זה לא אמורים. כשמתכוננים למבצע, ידוע שלוקחים את זה. זו הפעם הראשונה שלי, הייתי בראש שלוקחים כל מה שיש. לא ידענו בדיוק מה זה.

ידעתם מה זה? עברתם הכשרה? במסלול לא נוגעים בדבר כזה, בקושי נוגעים במרגמה במסלול, רק לומדים איך לירות ולא מה הנזק ומתי כדאי להשתמש – זה כבר ברמת המפקד.

...מה עם הוראות פתיחה באש? היו מאוד ברורות וזה גם חיזק אותנו.

מה הן היו? ירי בכניסה – ההוראות השתנו עם הזמן – אבל בכניסה היה פשוט שלא לוקחים שום סיכון. ירי לנקודות חשודות על פי שיקול דעת של מפקד.

מה נקודות חשודות יכולות להיות? נגיד סתם דוגמה, ששריון תופסים קו בעזה בשוטף, בביטחון שוטף, אז צריך אישור מח"ט כדי לירות פגז. שם היית צריך רק הוראה של מפקד טנק. הוא יכול לשחרר פגזים בכל מקום שנראה לו נכון. שיקול דעת של מפקד, כל טנק. הפקודה הייתה ירי לנקודות חשודות, איך שנכנסים. מודיעין אמר על נקודות שסביר שיהיו בהם נ"ט (נגד טנקים), סריקה בכל הכיוונים וכל מקום שנראה חשוד – יורים. נקודה חשודה היא כל מקום שאתה חושב שעלולה להמתין חולית נ"ט.

למשל, מאחורי בניין? תכלס בכל מקום, עזה זה גן עדן לחוליות, יש בניינים של עשרות קומות, מאות חלונות ומכל חלון יכול לצאת רפ"ג (טיל נ”ט), ועם כל הסריקה של כל הטנקים לא תצליח לכסות את כל המקומות שעלולים לירות עליך ולכן זה היה אפילו בשביל ירי הרתעתי.אפילו אם אין תזוזה בכיוון – יורים כדי למנוע כל סיכוי שמישהו יירה על מישהו.

ואתם באמת יורים המון בהתחלה. נכנסים, דבר ראשון לא ירו עלינו בכלל בכניסה. המשימה שלנו תוך כדי תזוזה, המפקד אמר שהמשימה היא להגיע לים, פשוט לחצות את עזה, מדרום לעזה. לא דרך העיר,אבל דרך פרברי השכונות הדרומיות. יורים המון. בהתחלה היו רק חולות, היו המון חי"רניקים שנכנסו ברגל והיינו צריכים להיות זהירים כי חי"רניק ומחבל נראה אותו דבר באמר"ל (אמצעי ראיית לילה) אז היינו מאוד זהירים. בתיאום אג"מ (אגף מבצעים)ידענו שכבר לא אמורים להיות חי"רניקים והתחלנו לירות.

רק פגזים? לא, הכול. במא"ג, ב(מקלע) 0.5, בפגזים. לעבר כל נקודה חשודה, אנטנה חשודה, כל מה שנראה כמו מפקדה של חמאס. בעיקרון היעד שלנו היה נצרים. עכשיו יש שם בית ספר של חמאס. לפני שנכנסנו, חיל האוויר שיטח את בית הספר אבל עדיין היו שרידים באזור והיה מידע בדוק שיש מנהרות באזור.

נכנסתם, יריתם ואתה אומר שהיה אפס התנגדות? כן. אחת הטענות, אני די מסכים עם זה, זה שזה היה בגלל שנכנסנו עם כל כך הרבה כוח אש. יכול להיות שהיו שם עשרות חוליות שחיכו שם, אבל כש- 100 טנקים מפעילים מכת אש – כל האזור רעד.

אמרת שהוראות פתיחה באש היו מאוד ברורות, אני מנסה להבין, מה זה נקודות חשודות לאורך המבצע? היה ברור שאם רואים דמות חשודה... כשנכנסים, לא סביר שאדם ירוץ לעבור הטנקים אלא לכיוון הים, אז אם יש דמות שרצה לעבר הטנקים - זה מחבל. זה שיקול דעת די הגיוני.

אם יש הפצצות כמה ימים ומשום מה החלטתי לא לברוח, יכול להיות שאני אעבור.האם הייתה הוראה מדויקת אם מישהו רץ לטנק או סתם חמוש? מהבחינה הזאת ההוראות היו שלא משנה מי זה, פחות מ- 100 מטרים יורים עליו.כמובן שלפני זה יש ירי הרתעתי, אם אפשר לצעוק – צועקים, ירי לאוויר.

אבל לא נתקלתם בזה ממש. לפני שנכנסנו, פחדנו שיהיו שם נ"ט ונשים וילדים רצים לכל עבר אבל כשנכנסנו, הייתה עיר רפאים שם. אבל עדיין פחדנו שבכל שנייה עלול מישהו לקפוץ, אז ירינו. שחררנו שבעה פגזים תוך פחות משעה כשהיינו שם ותחשוב שיש עוד עשרה טנקים חוץ מאיתנו,זה עשרות פגזים. גם המג"ד ירה המון. יורים למטעים. היו מקומות שלא הסכמתי עם המפקד שלי, היה נראה לי מטופש שיורים לכל מיני מקומות.

כמו מה? היה לו קטע עם אנטנות, נראה לו חשוד כמפקדה. בדיעבד, אם אני הייתי מפקד, יכול להיות שגם אני הייתי יורה כי היה מותר לירות כביכול ואף אחד לא לקח סיכון.