היינו מסתובבים שם, היינו עושים שם חסמי פתע. מה שהיינו עושים, הקצינים היו עושים את זה ולא היה ברור אם זה חוקי או לא חוקי, היה למלכד מחסומים מאולתרים עם רימוני הלם. מה זה מחסום מאולתר? לוקחים כמה אבנים, כמה סלעים, שמים על צירים ליד הכפר. כשאני מדבר על צירים, אני מדבר על צירים של חקלאים, דרכי עפר שתעבור עליהם בטרקים בחו"ל כל מיני דרכי עפר כאלה, הולכים בכזה ציר כדי להראות שהצבא היה כאן, אז חוסמים את הציר הזה עם איזה כמה אבנים וזה אמור להרתיע, מה שהיינו עושים לפעמים, היה להכניס רימוני הלם או אפילו גז, מכניסים אותם בין האבנים, מוצאים ת'נצרה. שמים ת'רימון כשהאבן נמצאת על המנוף, כדי שמי שינסה להזיז את זה כך זה מתפוצץ. היינו עושים את זה כמה פעמים עד שפעם אחת זה התפוצץ ביד של אחד הקצינים, רימון הלם זה אולי לא משהו קטלני אבל אתה יכול לדמיין חקלאי מסכן שהולך להזיז ת'אבן, אז מתפוצץ עליו רימון הלם. גם רימוני גז. בשלב מסוים, יצאה הוראה נגד זה, כנראה זה לא היה כזה חוקי, הקצינים היו מרשים לעצמם לעשות את זה עד שלאחד הקצינים זה התפוצץ ביד רימון הלם, הוא היה קצת בהלם ונפצע קצת, מאז הפסיקו לעשות את זה....היינו גם עושים מארבים בכניסות לכפרים על הגבול שבין שטח Bלשטח A (שטחי A: שטחים תחת אחריות אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.שטחי B: שטחים תחת אחריות אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של ישראל) ושהיו עוברות מכוניות אז היינו עוצרים אותם במה שנקרא מחסומי פתע. אז מדי פעם היינו זורקים רימון הלם לפני המכונית כדי להרתיע אותם. פעם אחת אחד הקצינים הכין ככה משהו, מעין מטען מאולתר שהיה מורכב מששה-שבעה רימוני הלם שחיברו אותם עם איזולרבנד וזרקו את זה על המכונית, היה מזל גדול שהבנאדם שזרק את זה,אני לא זוכר בדיוק איפה הוא פגע ביחס למכונית, אבל המכונית כמעט התהפכה שם.כמובן אנשים מאד נבהלו.