תודה על תרומתך לשוברים שתיקה
בחרו סכום:
25
50
100

250
500
1,000
או הזינו סכום:
ש"ח
אירו
דולר
פאונד

תשלום באמצעות Paypal / כרטיס אשראי
חד פעמי
חודשי
המחאות

המחאות לפקודת "שוברים שתיקה" ניתן לשלוח ל:

"שוברים שתיקה"
ת.ד. 51027
ת"א 6713206

העברה בנקאית

ניתן לבצע העברה בנקאית לחשבוננו:

חשבון 340219 בסניף 608 (ארלוזורוב) בבנק הפועלים

זיכוי מס בארה"ב

ניתן להעביר תרומה דרך החשבון שלנו ב"קרן החדשה", לקבלת זיכוי מס על תרומות בארה"ב: לחצו כאן

לזיכוי מס באירופה צרו עמנו קשר במייל info@shovrimshtika.org

לפרטים נוספים

info@shovrimshtika.org

הרשמה לניוזלטר
שלח
צפו בניוזלטרים קודמים
תפריט
ניוזלטר Twitter Facebook YouTube
חיפוש מתקדם
קטגוריות דרגות יחידות איזורים תקופות
אגוזאוגדת איו"שאוגדת עזהאוגדת עזה, חטיבה דרומיתאחרביסל"חבית המשפט הצבאיגבעתיגבעתי, גדוד רותםגבעתי, גדוד שקדגדוד 5033 (מילואים)גדוד אב"כגדוד ארזגדוד חרבגדוד חרובגדוד לביאגדוד נחשוןגדוד קרקלגדוד שמשוןגדס"ר נח"לגדס"ר צנחניםגולניגולני, גדוד 12גולני, גדוד 13דובדבןדובר צה"לדוכיפתהמינהל האזרחיהנדסה הנדסה, גדוד 601הנדסה, גדוד 603הנדסה, גדוד 605חטיבה 5 (מילואים)חטיבת כפירחטמ"ר אפריםחטמ"ר בנימיןחטמ"ר הבקעהחטמ"ר יהודהחטמ"ר עציוןחטמ"ר שומרוןחי"רחיל האוירחיל החינוךחיל היםחילוץ והדרכה (פיקוד העורף)חרמ"שחרמ"ש חטיבה 401חרמ"ש חטיבה 7יהלוםימ"סמ"צ מעבריםמג"במגלןמודיעיןמודיעין קרבימילואיםמילואים - גדוד 7490 (נשרים מגמלא)מילואים - גדוד חרמ"ש 8104מילואים - חטיבת אלכסנדרונימילואים - חטיבת ירושליםמילואים - פיקוד העורףמשטרה צבאיתנ"מנח"לנח"ל 50נח"ל 931נח"ל 932נח"ל חרדיסחלבסיירת יעלסמו"ר (יהלום)עוקץעורב נח"לעורב צנחניםפיקוד דרוםפלח"ן גבעתיפלח"ן נח"לפלח"ן צנחניםפלס"ר גבעתיפלס"ר נח"לפלס"ר צנחניםפלס"ר שריון 401פלס"ר שריון 7צנחניםצנחנים 101צנחנים 202צנחנים 890קרקלשח"םשייטת 13שלדגשריוןשריון 188שריון 401שריון 500שריון 7שריון 7, גדוד 75שריון 8, גדוד 455 (מילואים)תותחניםתותחנים - איכוןתותחנים - רוכב שמייםתותחנים 402תותחנים 404תותחנים 405תותחנים 411תותחנים 55תותחנים 9305 (מילואים)תותחנים MLRSתותחנים מורןתותחנים מיתרתצפיתנית
שדות חיפוש חופשי
קטגוריות
דרגות
יחידות
איזורים
תקופות
עדויות טקסט זו הייתה נקמה
מספר קטלוגי: 805301
דרגה: סרן
תקופה: 2010
סיווג עדות לפי קטגוריות:
[    ]
שירתת בשטחים?
בוא/י לדבר על זה!
חיילים וחיילות ששירתו במגוון תפקידי לחימה ותומכי לחימה בשטחים - בואו לתת עדות, בפנים גלויות או מבלי להיחשף.
בואו לשבור שתיקה.
למתן עדות ומידע נוסף:
info@shovrimshtika.org
2  צפיות    0  תגובות
זו הייתה נקמה

היה פיגוע בגזרה שלנו, נפצעו כמה שוטרים באזור בית חגי. וזה הכניס את הגזרה הרדומה לטלטלה. כמה שעות אחרי שזה קרה התרוצצנו כמו נמלים בכפרים, להראות נוכחות. היתה תחושה של היסטריה ורצון של המח"ט ושל המג"ד שכל הכוחות יצאו לשטח, לפני שעושים חישוב מה צריך לעשות. קיבלנו את הכפרים הקרובים לאירוע. כולם נכנסים לתוך הכפרים בלי תוכנית, בלי כלום, ובתור התחלה עומדים בצמתים מרכזיים בכפרים. זו היתה הנחיה של הסמג"ד. הרעיון זה לעצור את מי שעשה את הפיגוע, אבל הרעיון האמיתי שעומד מאחורי זה [הוא] "אנחנו מאוד כועסים ותראו שאנחנו פה". נכנסים, היה מותר כביכול הכול. מותר לך להיכנס באמצע היום, אתה נכנס לתוך בית על דעת עצמך, עושה בו 'מיפוי' (הכנת תרשים של מבנה הבית ורישום פרטי הדיירים) ויוצא החוצה.

נכנסים עם תחמושת, ירי באוויר? ברור שנכנסים עם תחמושת, גם הלמים (רימוני הלם). לא ירינו חי אבל [היינו עם] כדור בקנה. אתה נכנס לתוך דאהרייה, לתוך יטא (עיירות פלסטיניות בדרום הר חברון) כדי להראות ש"אמנם פצעתם לנו שוטרים, אבל אנחנו לא מפחדים". תמיד אתה צריך להראות שאתה נוכח, שאתה מלך הגזרה. באותו לילה לא היה טיפת מודיעין, וזה שיגע את כולם. העקבות של המפגעים הגיעו לאזור דאהרייה או דורא. לא היה מודיעין, זה היה עקבות שמובילות לכפר של 7000-9000 איש. בסופו של דבר תפסו את המחבל שעשה את זה, הוא בכלל לא היה משם. באותו הלילה אמרו לנו להתכונן למבצע. היינו צריכים לעשות בכפר שישבנו עליו בלאגן. "לעשות בלאגן" לא כלל רק לנסוע ולעשות רעש, אלא היה צריך לבחור כמה בתים ל'אלמנות' (אלמנת קש; תצפית או מארב מתוך בית) ובתים למיפויים. זו היתה נקמה. מבחינה מבצעית זה היה הדבר הכי מטומטם ששמעתי בחיים שלי. היו כמה רכבים [צבאיים] שנסעו ועשו רעש, היו תצפיות מסביב, היו כמה בתים שהשתלטנו עליהם. נכנסנו בלילה לאנשים הביתה, הוצאנו אותם מהבית, מיפינו. כשאתה מוציא אותם מהבית אתה רושם כמה חדרים יש, והמתשאל הקרבי שואל אותו (את אב המשפחה) גם כמה אנשים [גרים בבית], איזו משפחה, מי גר פה. מי שהיו לו מצלמות היה צריך לצלם את הבית, אבל היו מעט מאוד מצלמות. בסוף המבצע ריכזנו את הכול. החטמ"ר (החטיבה המרחבית) לא רצה לקבל את זה, לא עניין אותו המיפויים שכביכול עשינו. זרקו את זה.

חזרתם לכפרים האלה בשבועות אחר כך? חזרנו באותו אופי. זה פחת אבל כל יום זה היה, ואף פעם לא קיבלנו מודיעין. בתוך הכפר בלילה אף פעם לא היתה התנגדות. כשהיינו [נכנסים] ביום זרקו עלינו דברים, אבל [בלילה] לא היתה התנגדות מהכפר אף פעם, הם קיבלו את זה. כמו שאנחנו אדישים לגבי האנושיות שלהם, גם הם היו אדישים לגבי האנושיות של עצמם. לא מתייחסים אליהם כבני אדם, פשוט לא מתייחסים אליהם כבני אדם.