אני זוכר פעם מישהו בקשר ביקש ממני משהו אז הלכתי מעמדה אחת לעמדה אחרת בחושך מוחלט בחברון הליכה של שתי דקות וכשחזרתי למוצב אמרתי לעצמי אתה פשוט מטורף מי שהיה רואה אותך היה חוטף אותך והיה גומר לך על החיים. כאילו, לבד בלילה בחברון עם כל הכבוד עם נשק והכל ונכנסנו לחנות. תמיד היינו מבקשים מהפלסטינים שמה לקנות לנו דברים. תמיד היינו קונים אצלם. פעם אחת נכנסנו לחנות של פלסטינים כי לא מצאנו אף אחד, וזה היה פחד אלוהים. אתה נכנס. חיילים בצה"ל לא נכנסים. אתה מפחד ולא רוצה וזה בניגוד לכל הנוהלים. זה סכנה ביטחונית מאוד גדולה. ומצד שני אם איזה מפקד היה תופס אותך אז היית נכנס לכלא או לפחות מקבל ריתוק. אני זוכר הייתי בעמדה אז מישהו אחר, אחד מהצעירים לא היו לו בעיות אז הוא החליף אותי בעמדה. מבחינת הנוהל זה שבירת שמירה. כי הוא לא עבר שום נוהל ושום דבר. התחלפנו והלכנו 4 חברה לקנות משהו בחנות. כי לא מצאנו אף אחד אחר שיקנה לנו.

אז מה אתם עושים? כן, בעיקר הילדים. ג'יב אל חובז ופיתות ודברים כאלה והוא היה מביא לך. תמיד היו מביאים.

היית מביא לו כסף? כן כן הכל בכסף. היה מחזיר עודף. מבחינה זאת כאילו שליחים. לא היינו משלמים להם אקסטרה. אני זוכר שאז מאד התרשמתי מהנחמדות שלהם. שנים אחרי זה הבנתי שזה היה מתוך פחד הם עשו את זה. מבחינה זאת חייל בא מבקש ממך משהו הוא היה חושש שמה תעשה לו אם הוא יסרב.