אחד הדברים שקשים לי עכשיו כשאני חושבת על זה, אני מרגישה שזה היה תעמולה גסה לעשות למקום הזה (גוש עציון. העדה מתייחסת לפעילויות משותפות של חיילים ומתנחלים, עליהן הייתה אחראית). וזו הייתה תעמולה שעושים לחבר'ה בני 18 מהוד השרון ומהצפון ותל אביב שבאו, שיבצו אותם באזור הזה, ואז באים לשם אנשים מכל הארץ ועושים להם את התעמולה הזאת בחסות הצבא. וכשאני חושבת על זה עכשיו, אני יצאתי מהשירות שם אבל נשארתי שם. היה לי מחשבות וזה (השירות בגוש עציון) האמת הדליק את הגפרור שגרם לי לחקור ולרצות לדעת יותר. אבל רוב האנשים לא רואים את זה והם יוצאים מהאזור הזה די מוקסמים אל הוד השרון ותל אביב וקיבוצים בצפון. זו התודעה שלהם כאילו עד היום, שהאזור הזה מהמם ושלנו וצריך להיות [שלנו]. ואם הם לא היו משרתים שם... אתם מבינים מה אני אומרת? שזה סיור שהצבא לוקח אזרחים ישראלים שאין להם שום קשר לשטחים, ושום קשר פוליטי אולי, וגורם להם לאהוב את המקום הזה ונעזר במתנחלים לשם כך. ואז אני חושבת שאני הייתי חלק מתוך התעשיית דיסנילנד הזו, של להפוך את השטחים למשהו קסום, ויפהפה ומדהים והוא שלנו. ואם הם לא נתקלו במשהו שסותר את זה - ולמה שייתקלו במשהו שסותר את זה? - הם עדיין שם.