זה נורא מביך, אני מתביישת להגיד שעשיתי את זה. באמת מתביישת להגיד שעשיתי את זה. משעמם לך בשמירה ואתה אומר: טוב, מה נעשה בשמירה? בוא נלך לראות את הבית הזה, מה יש שם. דופק להם בדלת, פותח להם את האור, קמים משינה, הילדים עוברים לשם, תעופו לשם. מחטטים להם בדברים ועוברת שעה-שעתיים ונגמרה לנו השמירה, סוגרים את הדלת, משחררים אותם לשלום וממשיכים הלאה.

היו הוראות להיכנס לבית או שהחלטתם על דעת עצמכם? לא, לא, איזה הוראות? אתה פשוט עומד בשמירה ויש לך 8-8 (שגרה של שמונה שעות בעמדה ושמונה שעות במנוחה), אתה נשחק מה- 8-8, אתה לא באמת מוגן ואתה עומד באמצע הרחוב ואין לך (מכשיר) קשר, הקשר לא עובד, אתה נמצא בשום מקום ואתה אומר כוס אמק, מה אני כבר אעשה עם עצמי? יש לי עוד 8 שעות לשמירה, כאילו יכולים להרוג אותי עכשיו ואף אחד לא יידע מזה. לפחות בוא נעביר את השמירה בכיף.

אז עזבתם את העמדה? זה היה באזור העמדה. זו הייתה עמדה 160 על הרחוב. כאילו על הצומת. וזהו, אתה מנסה להעביר את השמירה אז אתה עובר לבתים ליד, אתה בודק, שתיים בלילה, אין רכבים, אין נפש חיה.

זה היה נהוג ככה? כן, כן, זה היה נהוג לעשות דברים לא נעימים.

ומה עשיתם בבית? כלום. סתם כאילו בדקנו, פתחנו ארונות, חזרנו. אני לפחות, כשאני הייתי, לא הרשיתי לאף אחד מהאנשים שאיתי לקחת להם שוםדבר. לא הרשיתי לאף אחד מהם לגעת בדברים שלהם. רוצים להעביר שמירה? אחלה, סבבה, גברים-גברים. אני אישה, אני לא מאמינה שהתנהגתי ככה. אבל לא הרגשתי כאילו כלום ואני יודעת שחבר'ה שלי עשו את זה, חברים טובים שלי עשו את זה.

זה היה נהוג? זה היה נהוג. היה נהוג ללכת למכולת ושהוא יביא לך איזה ממתק בלי שאתה תשלם, כי אנחנו כביכול שומרים לו על הבית. היה נהוג ללכת למאפיה ולאכול לחם. בלי שאתה תשלם על זה. החבר'ה היו חוזרים עם כל מיני כדים יפים...

זה היה ידוע? זה דברים שרצו בפלוגה חופשי? כן. לצערי זה גם לא היה רק בפלוגה. כל קו (יחידה שהתחלפה) שהגיע זה היה ידוע שהם עושים את זה. זה היה הסכם שבשתיקה.

בין חיילים לקצינים? חיילים, לא יודעת אם הקצינים היו מעורבים בזה אבל אתה יודע, קצין היה פעם חייל.

אז הוא מכיר. כן.

והוא עושה עם זה משהו? לא. זה כביכול נהוג.