הוצאנו פעילות לציר ****, זה ציר שחוצה את רמאללה מלמטה. אמרו לנו "בגלל שזה ציר לילי ולא מבוקר הרבה טרוריסטים עוברים שם". יצאנו לפעילות, אנחנו מתחילים לעצור רכבים. הרכב הראשון שאנחנו עוצרים זה שני פלסטינים שמעבירים סחורה, הם מדברים עברית יפה. הם היו נראים לי קצת מדברים יותר מדי עברית יפה ויודעים קצת יותר מדי איך להתנהל מול חיילים, אז בדקנו להם את הרכב, ביקשנו מהם להוציא דברים. הרכב הבא מגיע, זוג בדרך לחתונה. מוציאים אותם מהרכב כמובן. כל פעם שאני מדבר עם מישהו – הקשר שלי עם נשק עליו, על הפנים שלו. אני מדבר עם הבן אדם ואני לא יודע אם יש עליו סכין, אם יש עליו מיליון ואחד דברים שיכולים לסכן אותנו. הוא (הקשר) היה עם כדור בקנה. הנשק דרוך. נכנסים לשטח A עם נשק דרוך. ואז מגיעה משפחה. ואני לא אשכח את המשפחה הזאת עד היום האחרון שלי. יוצא האבא והאמא, והחייל שלי עם הנשק על האבא, והם חוזרים מחתונה, ויוצאות אתו שלוש ילדות קטנות. בזמן שאני מדבר עם האבא הילדה הקטנה שלו נאחזת ברגל שלו. אני עומד שם, לידי עומד חייל עם נשק על האבא שלה, והילדה הקטנה נאחזת ברגל שלו. אנחנו בודקים את האוטו. החייל שלי אומר לי "אני יכול להוריד את הנשק?" אני אומר לו "לא. אתה לא יכול", מתוך ההבנה שלי שככה אמורים לנהל את הדבר הזה בצורה מקצועית, להגן על עצמנו.

למה הוצאת את הפעילות הזאת? כי אמרו שצריך עוד פעילות יזומה הערב. אמרו לי "אתה צריך ללכת לציר שם לפתוח מחסום". אתה חוסם ציר שאין בו מחסום. אתה עושה מחסום פתע. בעיקר אמרו שיש מלא מחבלים שם, הם נוסעים וככה הם מעבירים נשק.

זו הייתה משפחה שחזרה מחתונה? משפחה שחזרה מחתונה. לבושים יפה. הוא היה אפילו בחליפה. ממש מהודר. והוא עומד שם באמצע צומת, ב11 בלילה, עם חייל בן 20 שמדבר אתו וחייל בן 19 שמחזיק נשק על הפנים שלו מול הילדה הקטנה שלו ומול אשתו שבצד של האוטו עם חייל [שמשגיח] עליה, וזה נורמטיבי. ואז אתה אומר – זה נורמטיבי גם בעיניו. הוא מקבל את זה איכשהו, הוא מתנהג אליי בצורה מכובדת והוא פשוט רוצה לעבור הלאה כי זה החיים שלו. וזה גם משהו שאתה שם לב במחסום: הילדים הצעירים והנערים הפלסטינים - אתה עוד רואה את השנאה בעיניים שלהם. אתה מיד רואה את זה ברוב המחסומים. אבל הזקנים - אתה רואה שהם כבר אנשים כבושים. הם אנשים עם ניצוץ בעין שלא קיים, ומתחננים ממך כי הם יודעים שאין דרך אחרת. הצעירים לא מתחננים. הזקנים מתחננים. "בבקשה, חייל, אני רוצה לעבור, אני צריך לעבוד", כי הם כבר עברו כל כך הרבה כיבוש שאין להם יותר כוח להתנגד. כי מי שהתנגד אצלם בדור כנראה כבר לא אתם.