היה ערב אחד שהייתי נהג נגמ"ש [כלי משוריין בעל זחל] באותו פטרול רכוב, היה משחק חשוב מאוד של הפועל שאחד המ"כים [מפקדים] אוהד שרוף שלו. הגענו עם הנגמ"ש, הראה לי איפה להיכנס לתוך הקיוסק, עמדתי עם הנגמ"ש, סגרנו את כל הכניסה לקיוסק, הוא ביקש מהמוכר לכוון אלינו את הטלוויזיה והחבר'ה ראו את המשחק של הפועל.

איפה זה היה? בתוך חוסאן. בתוך הכפר.

בקיוסק בתוך הכפר? כן.

ומה עם הפלסטינים שהיו שם? הם עמדו מסביב, התחילו להתקהל כאילו, לראות מה קורה, למה נגמ"ש פתאום עומד בתוך קיוסק. אתה יודע מה, אנשים באו, הסתכלו מה קורה שם וזה.

זה עשה איזה נזק? זה לא עשה נזק אבל הוא, איך שהוא כיוון אותי, אני נסעתי על הכביש, הוא אמר לי להסתובב, אני הסתובבתי, אני רואה מולי קיוסק. אני מקשיב, אני סומך עליו. עכשיו הבנתי, הוא אמר לי לפני זה: "אני מחפש לראות טלוויזיה וזה, אל תדאגו אנחנו נראה את המשחק". איך שהסתובבתי ראיתי קיוסק, הבנתי ישר: יש את הטלוויזיות האלה בקיוסקים... עכשיו הוא עושה לי: "תיסע, יאללה, תיסע ישר, תיסע עד שאתה רואה את הטלוויזיה", משהו כזה. אני עצרתי, כי לא... "תיסע, תיסע פשוט". יש דברים בחוץ, אני עמדתי לפני. היו דברים, היו איזה כמה שולחנות שהיו לו ממש על הכניסה, אני עצרתי ממש עליהם. וזהו. בעל החנות ישב בפנים, ראה איתנו את המשחק, אנחנו על הנגמ"ש, ראינו את המשחק של הפועל כמו שהמ"כ שלנו רצה.

וזה משהו שהקצינים בפלוגה ידעו? אחר כך כולם סיפרו, סיפרנו את זה לכולם וזה, אבל אני לא יודע אם הקצינים ידעו על זה. אין לי מושג.