ברמה האישית, לפני שהתחלנו את הריאיון אמרת די חד וחלק שהיה לך הליך שהבנת שהכיבוש עבר אצלך מהכרחי ללא הכרחי, במילים שלך.כן.

סיפרת לנו לכל אורך הראיון על כל הדברים והסיבות שיש להן הצדקות ביטחוניות, למה בכל זאת הגעת למסקנה שכיבוש הוא לא הכרחי?כי כל ההצדקות הביטחוניות לא קשורות ללהגן על ישראלים וכל הישראלים שהגנתי עליהם נמצאים מעבר לקו הירוק (בגדה המערבית). לא ראיתי אף פעם מבוקש שמאיים על תל אביב, לא ראיתי אף פעם משהו שיכול לפגוע בירושלים ולא ראיתי מאחורי את גדר ההפרדה שחסמה גם את המכונית הלבנה שרדפתי אחריה. כל הפעילויות השוטפות שלי, כל הפעילויות יוצאות הדופן של ממש להגן על ישראלים [היו] בתלם, אדורה, וקבוצת ילדים מקריית ארבע. בשום שלב מכל הפעילויות האלה, שהיו מוצדקות נורא ביטחונית, לו לא היו התנחלויות קשורות לעניין, הן היו מיותרות לחלוטין. זו הבנה שאני חושב שהייתה אצלי קצת אז, אבל הגעתי אליה ממש רק אחרי השחרור שלי. שכל הפעילות שעשיתי שם, 95% מהפעילות הביטחונית שעשיתי שם הייתה להגן על התנחלויות, היא לא הייתה להגן על ארץ ישראל. אולי מבוקש שעצרתי ואולי הצווים שחילקתי איכשהו קשורים למישהו שבאמת רצה פגע בישראלים בתוך גבולות הקו הירוק. אבל כל הסיורים שעשיתי, כל הישראלים שממש בפועל אבטחתי, הכול היה אך ורק מתנחלים.

למה החלטת לקיים את הראיון הזה ולשבור שתיקה?כי זה באמת חשוב, זה נראה לי חשוב. אתה אמרת לנו בתחילת השיחה: 90% מהישראלים לא דרכו באיו"ש לפחות מאז 1989. 90% מהישראלים לא יודעים מה קורה שם. רוב החבר'ה שאיתי באוניברסיטה, ואני לוקח אותם להסתכל לפעמים על הכפר שנמצא לידינו, עיסוויה, מוקף מארבעה צדדים על ידי חומה ואפשר לראות אותו מהאוניברסיטה. ולאף אחד אין מושג מה הולך שם. 200 מטר מהם, כפר שדרך אגב נמצא בתוך תחומי הקו הירוק, טכנית. הוא לא באמת, על המפה הוא כן.

הוא לא בתוך תחומי הקו הירוק, הוא בקווי הסיפוח (סיפוח מזרח ירושלים לישראל לאחר כיבוש העיר ב-1967).כן, אבל הם לא יודעים מה קורה בתוך הכפר הזה. כפי שהם יכולים לראות את ערימות הזבל שלא מפונות לאף מזבלה והם יכולים לראות שהוא חשוך לחלוטין בלילה. אין להם מושג מה קורה מעבר לגדר, הפרדה שהם יכולים לראות מהחלון. בטוח שהאנשים מאחוריהם לא יודעים. אני זוכר את השיחות עם האמא של החברה שלי שבטוחה שהכול מוצדק לגמרי, בטוחה שאנחנו עושים שם רק דברים טובים ואני מנסה לספר לה ש"לא, אני בשום שלב לא הגנתי על החיים שלך". והיא לא מסוגלת להבין את זה כי אין לה שום קשר לחוויה של מה זה להיות באיו"ש. היא בחיים שלה לא הייתה מעבר לקו הירוק. אף אחד במשפחה שם לא היה מעבר לקו הירוק. אף אחד מהילדים במשפחה שלה לא שירת ממעבר לקו הירוק. היא לא הכירה אף אחד שהיה מעבר לקו הירוק עד שהיא הכירה אותי. אנשים לא יודעים מה קורה שם, מה עושה חייל צה"ל. הוא לא רודף אחרי מחבלים, זה לא ארץ המרדפים. אנשים חושבים שאיו"ש זה ארץ המרדפים, זה לא. חשוב לי שהם ידעו את זה.