עיקר הבעיה שלי בחברון היתה המתנחלים, הציבור היהודי. היתה הרגשה כאילו אתה שומר על הערבים מהיהודים. ולא אלה ולא אלה אהבו אותנו, אבל היתה הרגשה שהיהודים עושים מה שהם רוצים, שלאף אחד לא אכפת. אתה תקוע באמצע. אני אתן לך מקרה שקרה לידי. הייתי ש"ג ואחת העמדות למטה הקפיצו חובש בקשר. מישהו החליף אותי בש"ג, רצתי למטה, אני רואה ילדה בת שש, פלסטינית, כל הראש שלה פתוח.

ב- 44 (עמדה על יד ההתנחלות תל רומיידה שבלב העיר חברון)?כן. הילד המאוד חמוד שהיה מתארח אצלנו במוצב החליט שלא מתאים לו שהפלסטינית תעבור לו מתחת לבית, לקח בלוק ופתח לה את הראש. ילדים עושים שם מה שהם רוצים. אף אחד לא עושה עם זה שום דבר. זה לא מזיז לאף אחד. ההורים שלו, אחרי זה, ההורים שלו רק שיבחו את זה. ההורים שם מעודדים את הילדים לעשות את הדברים האלה. היו לי המון מקרים כאלה. ילדים בני 12-11 יהודים מרביצים לפלסטינים, וההורים שלהם גם באים לעזור להם, ומשסים בהם את הכלבים שלהם, ואלף ואחד סיפורים.