היה מקרה שעשינו מארבים המון זמן בבקעה, 20—30 לילות ברצף. היינו הולכים לכביש 90 ועושים שם מארבים כי חיפשנו את החבר'ה שזורקים את הצמב"רים (צמיגים בוערים). אחרי שהרבה זמן לא הצלחנו למצוא אותם – קיבלנו שמות ספציפיים ואותם ספציפית אני זוכר שהבאנו. זה ילדים בני 13—14.

עצרתם ילדים בני 13—14?חד-משמעית, כן.

אתה יכול לתאר לי את המעצר?הגענו לאיזה בית ביריחו, התנהל מעצר די סטנדרטי, סגירה על הבית, נכנסים פנימה, מעירים – לא הערה נחמדה במיוחד, אבל לא מעבר לזה. מתשאלים את החבר'ה, בא לשם השב"כניק ועושה את התשאולים שלו, ובסוף עצרנו שני אחים או בני דודים. אנחנו לוקחים אותם למוצב, החבר'ה האלה הושארו בחוץ בעמדת שמירה, כפותים. קר לאללה, הייתה תחושה שמחזירים להם על הקור שלנו. אנחנו סבלנו שם מקור מטורף, קר שם אימים בלילה, והחזרנו להם.

היו להם שמיכות?בקושי. אני חושב שהלילה הזה לא היה נעים מאוד מבחינתם. *** היה דואג שהאזיקונים יהיו יחסית רפויים והיה קשירה בשלושה אזיקונים ולא אחד. יש צמיד לכל יד ועוד אזיקון שמחבר בין שניהם, שמבחינת הנוחות של העצור היא הרבה יותר גבוהה.

ילדים בני 13, יש הוראות מיוחדות לעצור אותם?לא. לא התלווה בן משפחה. באופן כללי, מעצרים הורו לעשות לא מול כולם [כל המשפחה בבית], במידת אנושיות כמה שיותר גדולה.