חברון הייתה "תקופה טובה" בשבילי במירכאות, כי חטפתי את הכאפה של החיים על מה זה הכיבוש, כמה זה קרוב וזה לא פלנטה אחרת. בשבילי זה היה מאוד הלם משחרר, גיבשתי שם מחשבות, חשבתי וזה מאוד העסיק אותי במובן הרעיוני. מעבר לזה זו הייתה תקופה מאוד קשה שכמעט כל הזמן עשינו 6-6 (שש שעות משמרת, שש שעות מנוחה ופעילויות אחרות), תקופה עם הרבה מעצרים, פטרולים בתוך הקסבה, גגות, בתים, כניסות – מדי שעה. לא עם אישורים אלא חלק מהפטרול. אחד הדברים החביבים עלינו היה פטרול גגות – לחצות את הקסבה על הגגות. בבנייה ערבית הגגות זה חלק מהבית ותמיד אתה הולך בתוך בית של מישהו [אז אפשר לעלות לגג]. היו ישיבות בתוך בתים, אלמנות קש. זה לא היה נוצץ אלא לנמנם שם שעתיים-שלוש.

כחלק מהפטרול?כן, יושבים בבתים נטושים. אף פעם לא נכנסנו לבתים של אנשים.

איך הפטרולים היו? כמה חיילים?שישה אנשים, חמישה חיילים ומפקד – סמל או מ"מ, לפעמים המ"כ היה מצטרף. היו [לפלוגה] שתי משימות: המשימה של הפטרול ושמירות ביישוב היהודי היה המון. הפטרול נמשך 8 שעות שברובו הולכים, הרבה עצירות, עוברים בשווקים, בקסבה, בסמטאות. הכרנו כל פינה שם והיינו מקצועיים וידענו כל דבר, כל בית. אתה מזהה את האנשים ברחוב ואתה יודע באיזה שעה כל חנות נפתחת.

מה הייתה המשימה של הפטרולים האלה?להגן על היישוב היהודי אבל בעומק. אם העמדות היו להקיף את היישוב היהודי ולמנוע חדירה, אז הפטרול היה להיכנס לעומק. לא אהבו להשתמש במושג "הפגנת נוכחות" כי הוא בריוני אבל להראות שכל הזמן בודקים. אז עושים בידוקים וצ'ק פוסטים, מראים נוכחות. כל התקופה שהיינו, לא רק אנחנו, המצב בכלל היה שקט באותה תקופה ולא היה אף אירוע.

כמה פטרולים כאלה יצאו כל יום?8-8. 24 שעות.

בכל רגע נתון חבר'ה מסתובבים?לאו דווקא בקסבה, אולי נחים בחוץ. בגדול 24 שעות ביממה אלא אם יש סד"כ (סדר כוחות) בקאנטים, [למשל] כשיוצאים למעצר.

אז מה, יוצאים, בודקים תעודות זהות במשך שמונה שעות? נשמע משעמם.הפטרול היה חלק יותר מהנה כי היית עם אנשים ולא שש שעות לבד בעמדה. מה עושים? בהתחלה זה היה להכיר את השטח, להתמצא. תלוי גם בשעה של היום. עושים הרבה בדיקות, צ'ק פוסטים.

מה זה אומר צ'ק פוסטים?סוגרים את הרחוב ומונעים מעבר, בודקים אנשים.

נוצרו חיכוכים ביניכם לבין הפלסטינים בצ'ק פוסטים?אף אחד לא אוהב שעוצרים אותו ואני חושב שהדבר הכי עצוב שגיליתי בחברון זה כמה אפשר לכבות אנשים והם נשארים אדישים. גם אנחנו בתור חיילים, אחרי 6-6 (שעות משמרת ומנוחה) במשך חודשים, היינו אולי לא אדישים כי דיברנו על המצב ו[היו לנו] שיחות פוליטיות, אבל כמה אתה יכול לדכא אדם. היו אנשים שהתרגזו.

המסלול של הפטרול השתנה כל פעם?כן, ארעי לגמרי. השטח גם מאוד קטן, אז הוא מאוד מוגבל בכמות האפשרויות.