יש אנשים טובים [ביחידה שלי], אנשים טובים באמת, [אבל] הם עושים כזה חרא, הם משתתפים ולוקחים חלק. חלק מהם גם רוצים [להשתתף בחרא]. אני לא יודע, ה-7.10 דפק אותנו, נדפקנו לגמרי. כל ה"אין חפים מפשע בעזה", כל הלשטח, להרוס, נעשה גם על ידי אנשים כמוך וכמוני. איכשהו זה ככה, כי אתה כבר שם ואתה עושה את זה אפילו אם אתה יודע שזה לא בסדר. אתה לא יכול פתאום להגיד: ״אני לא יורה עליו״. זה באיזה שהוא מקום עצוב כי אני באמת חושב שיש שם אנשים. אני שובר שתיקה [עכשיו] כי אתם הראשונים שנותנים לי לשבור שתיקה. אף אחד לא רוצה לשמוע את השטויות האלה, אף אחד לא רוצה לשמוע שאנחנו רעים ואף אחד לא רוצה לשמוע שאנחנו מכסחים, אף אחד לא רוצה לשמוע. לא אשתי, לא ההורים שלי, לא המשפחה שלי... לא רוצים לשמוע. אז כן, אני עוקב אחריכם הרבה זמן ואני חושב שהקונספט הוא נכון, זה שהוא לא עובד זה משהו אחר (צוחק). אני חושב שכן צריך לעורר דיון על מה אנחנו עושים והאם אנחנו עדיין מערביים או כבר ויתרנו והפכנו להיות חלק מהלבנט. אני הלכתי לשם כי לא הבנתי עד כמה זה ממוסד בשתיקה. אף אחד לא מקבל הוראה להרוס את התשתיות. התשתיות נהרסות. אף אחד לא מקבל הוראה לא להשאיר בית אחד אבן על אבן. אין בתים. אף אחד לא מקבל הוראה לירות על אזרחים. 40 אלף אזרחים מתו כבר (במועד שבו נערך הראיון). זה לא נכון. הירושימה לא הייתה נכונה ואנחנו עושים בעזה הירושימה.