שמעת כל מיני עמדות כלכליות? 

כאילו הנתון שהכי עולה לי, שהוא גם הכי היה לי משמעותי בהתחלה, שהוא גם נשמע נורא הומניטרי כזה, שבישראל מרוויחים פי 2 מבאיו"ש, משכורת ממוצעת. ואז מי שיש לו היתר, יכול לחיות חיים הרבה יותר טובים. ובהתחלה זה היה לי כזה, "מסר מצוין, בוא נכניס אותו תמיד." אבל אז שוב, כשיותר התעמקתי בנתונים, בכל מיני דוחות של יע"פ (היועץ לענייני פלסטינים) אז אחוז האנשים שיש להם תואר ויש להם עבודה בתואר קטנטן, אחוז האנשים שיש להם תואר ויש להם עבודה כל שהיא, כאילו להיות מוכר בבית קפה, אפסי. כאילו, הפלסטר הזה שהוא היתר עבודה בישראל הוא פלסטר, והוא פלסטר בעייתי.

למה הוא פלסטר ולמה הוא בעייתי?

כי זה איזה שהיא תלות בישראל. בכללי, כל הכלכלה הפלסטינית היא מאד תלויה בישראל. גם עם כל הכספי מיסים, זה איזה שהיא תלות מאד מאד גדולה. כאילו אני חושבת שזה מתבטא לא רק בכלכלה אלא גם בתשתיות, בחשמל, במים, כל הדברים האלה, אבל כלכלית כן. אין ספק שכלכלה זה מה שיכול להרים או למוטט גוף. אז ברגע שאנחנו שולטים בכלכלה שלהם אנחנו שולטים במה שקורה שם, וזה ממש נוכח שאנחנו שולטים בכלכלה שלהם.

למה את אומרת? 

אולי זה יותר נוכח בזה שהם לא יכולים להרים את הראש כרגע. זה מה שנוכח. הם לא יכולים לעמוד בכוחות עצמם. אם אין עבודות, ואם כל מה שנוצץ זה לעבוד בישראל, אז גם אין להם איך לקום כחברה, וגם האידיאלים שלהם או הרצונות שלהם או הרגש הפלסטיני הלאומי נזרק לפח, דורכים עליו.

יצא לך לשמוע אמירות שקשורות לכלכלה? 

שוב, כזה מין הכלכלה מייצרת ביטחון. נגיד יש כזה את המעבר בג'נין שהרבה ערבים ישראלים נכנסים דרכו לקנות בג'נין, שכזה ממש עפים על זה וזה כזה הודעה ממש טובה לתקשורת, כאילו מין רצון כזה להכניס כסף.

את מרגישה שיש ניסיון ממה שאת יודעת להעמיד את הכלכלה הפלסטינית בזכות עצמה?

אני לא רואה את זה ממש קורה.