תגיד, כשמחפשים בבית, יש מישהו מהדיירים שמתלווה לחיפוש? נגיד עכשיו אתה נכנס לחדר, אז קודם כל מישהו מהמשפחה פותח אותו?לא, לא, מה פתאום. מה פתאום. הם לא שם. רוב המשפחה לא רלוונטית, סגורה איפשהו. הבחור הרלוונטי עצור, מתוחקר בסלון. ואנחנו עושים את שלנו בבית. אפילו גם כשאנחנו נכנסים נגיד לחדר, שאם זה החדר שהמשפחה בו, [אז] אנחנו מעבירים אותה לחדר שכבר חיפשנו ואז מחפשים שם.

 יש איזה סדר שככה מחפשים בבית? כאילו, "הנה התרגולת, הנה הספר"?היית מצפה.

היית מצפה. נכון בהכשרה אתה מתרגל איך כובשים כיפה, איך פורקים נשק וכל זה? אז יש כזה לאיך מחפשים בבית?חד משמעית לא. כאילו, אתה אומר את הדברים האלה ופתאום אני חושב על זה שאף פעם לא חשבתי עליהם, שזה רק הגיוני שהם יהיו קיימים. אבל אפילו לא עצרתי לחשוב על זה שהם לא קיימים. מעניין.

היה יחס שונה בהתאם לחדר? זאת אומרת, אם אתה רואה שזה חדר ילדים אתה מתייחס בצורה אחרת מאשר אם אתה רואה שזה חדר עבודה לדוגמה? אני מדבר על ההנחיות.זהו, זה מה שבאתי להגיד לך, שאם אתה מדבר על הפן האישי או הפן של ההנחיות - אז לא. שוב, באמת באמת, באופן הכי חד משמעי של זה, יש אפס הנחיה למה אתה צריך לעשות. אומרים לך: לך תחפש משהו. אז אתה יכול לחפש מה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה ואיפה שאתה רוצה. אם תהיה, אם עכשיו תתחיל להפוך דברים אף אחד לא יגיד לך כלום. דווקא אם לא תעשה מספיק בלגן אז אולי יעירו לך. לי העירו על זה.

אשכרה?כן. המפקד שלי אמר לי: איך אתה יודע שזה לא במגירה הזאת אם לא הפכת אותה? אז חיפשתי. כאילו, הוצאתי ואז הכנסתי, זה לא שם.

אז מה הוא אומר?מה הוא אומר? הוא לא הכי אהב אותי, אני לא אשקר. לא היינו החברים הכי טובים בלשון המעטה.