יש כל מיני גירויים, כל מיני "התחממויות" שקורות מטבע הדברים שאתה שם כזה. קצין בפלוגה שלנו היה עושה הרבה דברים כאלה, הוא בחור גדול, בעיקר במעצרים ובזימונים ודברים כאלה הוא פשוט אוהב לפרוץ. היו מעצרים שהתכנון היה לדפוק בדלת ולהוציא את הזה [העצור], והוא היה אומר ברגע האחרון שהוא פורץ את הדלת או שובר אותה ודברים כאלה. אני זוכר פעם ספציפית שהשתמשנו באיזה מכשיר פריצה שלא בדיוק עבד. הקצין עמד בתוך הבית, אנחנו היינו בחוץ והוא פרץ את הדלת כזה. לא היתה סיבה בעצם.

מה היו ההוראות של איך נכנסים לבית במעצר?אם זה מעצר רגיל אז זה לדפוק בדלת ולבקש שהם יצאו. [אם היו] מגדירים שזה יותר רגיש או במקום יותר רגיש, אז היינו פורצים את הדלת, תמיד [פריצה] קרה (פריצה באמצעים מכניים), במה שאני הייתי. אני זוכר את זה תמיד כמשהו מסורבל שעד שהיינו פותחים כבר כל הבית היה מתעורר והיו יוצאים אלינו. בהרבה מקרים הוא [הקצין] היה פשוט בא, שובר את הדלת בלי לדפוק. אני זוכר מקרה ספציפי אחד שהיינו באיזה מעצר שהתבלבלנו שם כמה פעמים בבית. הגענו לבית, שלחו אותנו לבית אחר וכזה מין זיגזגים. ואז הגענו לבית שהיה שם מין חומה כזאת וגדר לידה ואז אני זוכר שדפקנו ואף אחד לא בא, גם קראנו להם מבחוץ ואף אחד לא בא. הקצין שבר את הדלת כזה עם כל החומה שם. אני זוכר שהחומה התפרקה. הוא טיפס מעל זה כזה והם יצאו אלינו, הם לא הבינו מה קורה. זה גם לא היה הבית של מי שחיפשנו.

כל הסיפור וזה הבית הלא נכון?כן. זה היה ספציפית מעצר שהיינו באיזה שלושה בתים שבסוף התברר שהוא בחו"ל או משהו.

ההוראות מראש בקפ"קים (קבוצת פקודות) וכל ההכנות למעצר דיברו על לשבור את הקיר ואת הדלת?לא. ההוראות תמיד היו לדפוק בדלת. יש מתשאל במחלקה, הוא היה דופק בדלת, אומר כמה מילים בערבית והיה קורא להם לצאת. היו הבדלים גדולים בין כשהייתי במעצר עם הקצינים בפלוגה. בכל מיני זימונים או מעצרים הוא [הקצין שהוזכר בעדות] היה כזה בא בקטע של לצעוק, להרוס וזה. גם באמירות שלו בכללי, כל מיני "בוא ניכנס בהם" וכאלה דברים. באמצע פעולה שאתה כאילו מצפה שהוא יהיה הקול השקול ודברים כאלה, אז הוא פשוט נותן אמירות של...