גם רציתי לספר על מקרה שיצאנו לעשות מעצר בלילה ולפני זה עשינו מודלים והסבירו לנו מה התפקיד של כל אחד, מה הציוד שכל אחד לוקח, פה ושם, יש לנו לעצור את ההוא וההוא, יש לנו את השם שלו, מה הוא עשה, למה באים לעצור אותו כל הסיפור. טוב, עד כאן בסדר, זה ראוי ללא ספק. ואז היה עניין שכאילו צריך לעשות מודל. צריכים להתאמן על בית אמיתי, לא להתאמן בכאילו. טוב, אז אנחנו יוצאים מהש"ג ומימין יש כמה בתים ערביים שהם בתים כאילו פרטיים, צמודי קרקע מה שנקרא. והמ"מ אומר: 'טוב, אולי נלך לשם'. עכשיו אחד החיילים כאילו אומר לו: 'מה זאת אומרת?' והוא עונה 'על הבית, על החבר'ה שם.' זאת אומרת, מבחינתו התכנית הייתה והיא לא הייתה מחושבת מדי, לא הייתה מחשבה מאחוריה, לא תכנן את זה הרבה זמן מראש, אני בטוח, להגיע לבית של חבר'ה הכי רגילים בעולם, אזרחים ביום-יום שלהם, להוציא אותם מהבתים, לתרגל עליהם את המעצר. והחייל אומר לו: 'תשמע, יש פה בית ליד נטוש אנחנו מכירים אותו, בוא נעשה את זה שם'. סבבה. וסבבה, אז באמת עשינו את זה בבית נטוש ואני חושב וואללה, יש פה חייל אחד עם מודעות שאומר, בוא נעשה את זה, אז זה מה שעשו? זאת אומרת, אם הוא לא היה שם, אם הוא לא היה מתערב? אז כאילו זה איזה נורמה דפוקה זו? זה כאילו משהו שממש נראה לי גנוב כאילו. זהו, פחות או יותר.
הוא קיבל את מה שהחייל אומר ולא שאל שאלות?
כן, אמר: אתה יודע מה? בסדר, נעשה על בית ריק, נכון, עדיף. לא צריך להסתבך. כאילו לא בקטע של... בקטע של נכון, זה יותר רגוע, יותר בטוח. אבל אם הוא לא היה מציע את זה, אז איזה מין תכנון תכנית זה? איזה מין בניית מודל?