נתנו לנו לעשות מיפויים ומעצרים באותו קו. יש שם כפר ערבי מאוד מפותח, מעמד ביניים ומעלה. בתים גדולים, יפים, מסודרים, נקיים, חצרות. באמצע הלילה היינו מסתובבים בתוך הכפר הזה או בכפרים ליד או בעצימות גבוהה כדי שיראו אותנו. "עצימות גבוהה" זה לא לזרוק רימונים אבל ללכת ממש ברחוב ברעש, לדבר מתחת לפנסים, שיראו שאנחנו שם. עצימות נמוכה היה בשביל המעצרים, הולכים בשקט בלילה בתוך החצרות של הבתים, מבית לבית, עם מפה של הכפר ואומרים לנו "זה הבית שהשב"כ אמרו לכם לחפש בו". נכנסים לבית, חלק נשארים בחוץ לאבטח וחלק נכנסים, הופכים את הבית, מחפשים בכל הבית, מכניסים את כל המשפחה לחדר מסוים, אחד מאבטח את המשפחה וכל השאר מחפשים. לא עשינו שם בלגן מטורף אף פעם. לפעמים לוקחים מישהו למעצר, כמעט אף פעם לא, אני חושב שאולי פעם או פעמיים לקחנו למעצר. כל שאר הפעמים באנו, עשינו חיפוש בבית והלכנו. המטרה של הכביכול מעצרים האלה הייתה להראות נוכחות, להראות שאנחנו שם, תמיד מסתכלים, תמיד מחפשים, תמיד ממפים להם את הבתים, שיישנו עם עין פקוחה, שידעו שאנחנו תמיד שם ושאף פעם לא יהיו רגועים. אין שום קשר בין המשפחה שהיינו נכנסים לה לבית ובין המעצר עצמו. לא היינו נכנסים מסיבה מיוחדת למשפחה הזאת או למשפחה הזאת. היינו מסתובבים עם מפה, בוחרים בית אקראי, השב"כ היה נותן לנו מספר בתים שאומרים לנו שלפה אתם יכולים להיכנס ופה לא. אם זה בתים מסוכנים כמובן, מן הסתם לא. אם זה בתים לא מסוכנים אז היינו בוחרים באקראיות בית ונכנסים.

היה לכם מודיעין שיש בבית משהו?לא, ממש לא. יש מודיעין שהבית הזה אפשר לחפש בו. אף פעם לא משהו ספציפי, גם לא בן אדם ספציפי. לא מצאנו שום דבר. עולים בקשר, מקריאים את תעודת הזהות שלו, אם אומרים לנו "יש מצב שהוא חשוד או קשור לחשד, קחו אותו אתכם", לוקחים, מעבירים את זה, נותנים את הבן אדם לשב"כ או לכוח תיאום בין הצבא לשב"כ וזהו.

הייתם עושים את זה בכל בית? אתה נכנס ומעביר את כל תעודות הזהות?כן. אבל לקחת בן אדם זה אני לא זוכר שקרה.

מה הייתה המטרה של כל הסיפור?עד כמה שאני מבין, המטרה הייתה להפגין נוכחות, שלא יהיו שקטים, שיהיו בפחד, בלחץ תמיד, שתמיד ידעו שעוקבים אחריהם, בודקים אותם ולא ינסו להחביא שום דבר בבית, שיספרו לכל החברים שלהם שהצבא תמיד שם ותמיד מסתכל.