כשהיינו בעזה נכנסנו לבית, הסתובב שם חייל עם פטיש 5 ואמר "כל פעם שאני נכנס לבית, אני לא משאיר להם שום שלטר (מתג) במקום". עם הפטיש 5 שבר את כל השלטרים בבית. למה אני זוכר את זה כל כך טוב? כי זה כל כך צרם לי, אבל גם לא אמרתי שום דבר, כי הרגשנו אורחים אצלם. עזה זה היה משהו שונה לגמרי. "בעזה אין חוקים", זה היה משפט שכל הזמן חזר.
מה הייתה הפעילות בעזה?
מבצע ממושך. נכנסנו, היינו משהו כמו 72 שעות, יצאנו להתארגנות ונכנסנו עוד פעם. נכנסנו באש לשם, שורת הבתים הראשונה. אש זה מקל"רים (מקלע רימונים) ומק"כים (מקלע כבד) ומא"גים על בתים. פירקנו מחסניות על מחסניות וירינו כמו מטורפים, זה גם היה ממש כיף.
על מה יורים?
על חלונות. זה מה שנקרא כניסה באש. כל הגדוד נכנס ומיישרים קו וכולם יורים, יורים, יורים, נתפסים על הבית, נכנסים לתוך הבית.
בבתים יש אנשים?
יש אנשים. זה היה הזוי שלא נפגעו. בחיים שלי לא ראיתי כוח אש כל כך גדול כמו בכניסה שם, גם טנקים. האש זה בעצם המסתור שלך. ככה אתה מתקדם. היה שם כוח אש מטורף, זה היה בשבילנו חגיגה, ירינו כמו מטורפים. אני אומר לחבר "על מה אתה יורה? תגיד לי על מה אתה יורה?" והוא אומר לי "אני לא יודע, תרסס". ומרססים.