למה? כי תמיד היינו חורגים, כדי שלא יידעו איפה אנחנו נמצאים. היה חלק עם אלות בווסט. הגיעה לסיטואציה, אנחנו הולכים ברחוב, פתאום עוצרים מכוניות, סתם עוצרים, בודקים, שוברים דלתות וזה, לא משהו בטוב. שוברים, באמת, את הדלת מבפנים, שאולי מחביאים שם נשק.

מי החליט שעכשיו עוצרים רכבים לבדיקה? סתם, החיילים, אפילו המ"כ לא... מי שהיה עוצר, אז סבבה, בסדר. "תשברו אותו", ככה הוא היה אומר, "תתפרעו".

המ"כ? זה אותו מ"כ. רוב הפטרולים שהם היו אכזריים, זה היה איתו. זה היה פטרול במקרה שכל ההכי אכזריים שהיו אצלנו במחלקה יצאו. הולכים, פתאום עוצרים אוטו, מישהו ישר יוצא: "אני ממהר לבית חולים", כאילו בלחץ. לא מעניין אותנו, תחזור לאוטו עכשיו. בצעקות, צעקו עליו. "מה, מה זה הדיבור הזה?". בקיצור, יצאו עליו, פיצצו אותו וזה. ואז האבא בא לצאת, איך שהוא בא לצאת, בן אדם מבוגר, מישהו שלף את האלה, בום, שבר את השמשה של המכונית. אני אומר לך, ניפץ-ניפץ. התחילו שם בלגן, הכניסו את הבן אדם הזה פנימה, עם האלות.

את מי? זה היה בן אדם בן איזה 20, משהו כזה. הזה שצעק: אנחנו ממהרים לבית חולים. יש לי דודה, מישהו לבקר שם, לא יודע מה.

הכניסו אותו לאן? לבית, בדיוק ליד, נכנסנו לאיתור בית. הכניסו אותו, עם האלות ברזל האלה הביאו לו פה מה זה פצצות.

בשוקיים? כן. אני אמרתי: בוא'נה, כאילו אין, לא ריחמו עליו.

כל הפטרול נכנס לבית? כולם, בטח, כולם נכנסים לאיתור ושניים מאבטחים בחוץ.

מה עם המכוניות? לא, מה אכפת לנו מהמכוניות? שיחסום את התנועה, נראה לך שאכפת למישהו? זה הגיע למצב כזה, מבחינתנו שכל הכפר הזה יישרף. ככה.

ואיך האירוע הזה נגמר? שברו אותו, אמרו לו: "עוד פעם אחת אתה תדבר עם הצבא, אתה מבין מה יקרה לך". "כן, כן, כן". גם, הוא כבר הגיע למצב שהוא בוכה וזה. אחרי שהוא אכל כמה אלות פה בצלעות וזה. נראה לי הוא הלך אחרי זה לבית חולים לטיפול. הוא הבין את המסר ושחררו אותו. שחררו אותו עם אוטו שבור, אחרי שפירקו גם את האוטו.