היו עוד כל מיני דברים שלפי התפיסה שלי, שהיא קצת יותר רחבה, נחשבים כהתגרויות. היה איזשהו כפר אני זוכר, אני לא זוכר איך קוראים לו, אולי ענבתא, אני חושב. זה ליד היישוב היהודי עינב, ההתנחלות. ששם גם היה ידוע על איזשהי חוליה שאמרו לנו בתדריכים ממש, חוליה שסתם צעירים, לא קשורים לשום ארגון, לא כלום, הם סתם יורים כזה באוויר כשצה"ל נכנס לכפר כל פעם. סתם עושים רעש, לא קשורים לשום ארגון, הם לא טרוריסטים וזה, הם סתם מפגינים כוח. והם כל פעם שסיור של צה"ל נכנס הם יורים קצת באוויר או משהו כזה.

זה מה שאומרים לכם בתדריך עליהם? כן. ורצו להכניס אותנו לאיזשהו מארב שם, ויכניסו כוח של צה"ל במקביל לעשות שם סיור, והיה כאילו ברור שזה כאילו, היה סיכויים מאוד טובים שאנחנו תופסים אותם והורגים אותם פשוט, יורים בהם מהמארב.

מתי זה היה? זה גם היה בסביבות בוא נגיד אוגוסט-ספטמבר. אני זוכר את זה טוב כי אני מאוד סלדתי מזה, וגם בצוות היה התנגדות לעשות את הדברים האלה. וזה היה מקרה שכאילו, פעילות ראשונה שממש חשבתי להגיד שאני לא מוכן לעשות את זה באופן, כאילו לא משהו נקודתי בפעילות כמו נוהל שכן, אלא להגיד שאני לא יוצא לפעילות הזאת. למזלי בסוף הפעילות הזאת התבטלה.

הייתם אמורים לתפוס אלמנת קש? זה היה איזשהו מארב בשטח פתוח, אני לא זוכר בדיוק. אני חושב שזה היה מארב בשטח פתוח ופשוט לחכות, ידענו פחות או יותר איפה הם מסתובבים. זה היה בוא נגיד להיטות של מפקדים ביחידה, בעיקר ***, מפקד היחידה, להוריד מחבלים. להיטות שמוציאה לפעילות כזאת.

מה האווירה ביחידה סביב להרוג מחבלים? אני יודע, יש כבוד כביכול למי שוואלה, מוריד מחבל. זהו.