המפקדים של המחסום?כן.

זה היה באישור, בידיעה?לא. מבחינת המ"פ, בגדול, מבחינה רשמית, הוא השתדל כן לשמור שדברים כאלה הם אסורים, אבל הוא גם אמר שמי שלא נשמע להוראות זה לא בעיה לייבש אותו קצת, וגם בגדול ההתנהגות שלו, כשהוא יצא לפעילויות, אז היא די השאירה את החיילים עם "טוב, אז הוא יעשה מה שהוא רוצה ולנו הוא יגיד לא לעשות כלום" (...) לא היה שום נורמה של ענישה. לא אמרו לנו מה לעשות. בסך הכל המטרה היתה שהמחסום יהיה בשקט ושלא יהיה יותר מדי בלגן. היה מי שעשה לזה את האינטרפרטציה של לבדוק בצורה מקצועית ולהעביר, והיה זה שצריך להפחיד אותם, אני יודע מה, להיות יותר תקיפים. זה גם כן לא דבר שהוא לא חוקי בגדול.

ומבחינת ענישה דרך החרמה של ציוד, תעודות זהות, מפתחות של רכבים?זה אנחנו לא עשינו הרבה, אבל בגלל שהיינו המחסום הכי קרוב להרבה כפרים, אז כל יום הגיעו אלינו לפחות שניים-שלושה אנשים שמג"בניקים החרימו להם תעודת זהות, אמרו להם זה פה, אמרו להם בסאלם. תעודת זהות, מפתחות של רכב, כל מיני כאלה.

ואצלכם אף אחד לא החרים?לא. לגבי זה היתה הוראה מאוד מאוד חד משמעית, שלא לעשות את זה.