איזו מטרה למשל? בוא נגיד את זה ככה, להפיל בניין רב-קומות, במיוחד על ידי ירי של תומ"תים (תותחים), זה לא דבר שבשגרה. זה דבר שבגדול לא מאושר כי אנשים הם רציונליים, הגיוניים, לפני [הכניסה הקרקעית], בנוהל קרב. אבל תוך כדי הכניסה הקרקעית, בלי קשר לעניין מבצעי, מספיק להגיד "זה נראה לי קצת מאיים" או "אני ישבתי עם המפקד הבכיר והחלטנו שהבניין הזה ככה", ובסדר.
אישרו להפיל את הבניין? אישרו.
מה קרה בלילה שאחרי הפגיעה בנגמ"ש (אירוע שבו נהרגו שבעה חיילים מפגיעת רקטה בנגמ"ש צבאי)? היו יותר הפצצות. ההפצצות לפני הכניסה הקרקעית היו בריטואל קבוע: שלוש, שלוש וחצי בלילה יש התקפת חיל אוויר, זה מטרות שלא מפציצים במהלך היום. ההפצצות בימים שאחרי ההיתקלות היו משמעותיות בהרבה. נשארנו עם אותה מנטליות של הפצצות גם כשהתקדמנו לאזור יותר צפוף, יותר לתוך עזה. בשלוש, שלוש וחצי בלילה יש יותר אישור של מטרות, יש יותר פעילות, אתה יכול לירות עם תומ"תים טיפה הצדה כי ההפצצות של חיל אוויר ייקחו את כל ההד. אתה יכול להוסיף עוד מטרות כי אתה עכשיו בהתקפה גדולה. זה כמו שעכשיו אתה נכנס עם חטיבת טנקים, אז אין בעיה שתירה מרגמה לשם כי כשאתה נכנס עם חטיבת טנקים, מי סופר מרגמה? אז עכשיו אתה נכנס עם כל הכוח של ה-F16 וה-F15, שם פצצות של טון ואתה מפציץ את בית החולים וכל זה, אז אתה יכול גם לתת מרגמות הצדה על הדרך.
מה זה הצדה? יש לך אזור שאחת ליומיים יורים משמה אבל [שם] תחנת הכוח שלהם, תחנת החשמל לכל השטח של 200 אלף איש. תנצל את זה, תירה פעם אחת לשם כי יאשרו, כי זה בגל של אישורים. עכשיו יש גל של תקיפות חיל אוויר, אתה יודע שמי שיושב על זה בסוף יושב מול מפה ומסמן "כן, כן, כן", עכשיו זו התקפה גדולה. אז במנטליות התקפה גדולה אפשר לעשות דברים של התקפה גדולה.
היה ירי לתחנות כוח? היה ירי, כמו ההפצצה של בית החולים ואפא. זה נבנה וזה נבנה וזה נבנה, ואז אמרו "כן, יאללה, בוא נפציץ את זה". קמנו בבוקר ואמרנו לעצמנו "ואללה, הורידו את זה". עשינו עוד איקס במטרות האופציונליות שלנו.
תחנות כוח היו אופציה? זו הייתה אופציה. זה אתר אסטרטגי, זה אתר חשוב, אתה שם את זה כמטרה. מתי מפעילים? זה תלוי איך מתגלגל. תלוי נסיבות.