יש הנחיות מאוד ברורות שכל דבר שאתה לוקח מרכב של פלסטיני אתה שם בחמ"ל. מצאתי פעם ברכב כאילו את הלוחית רישוי ואיזושהי אלה, מקל מוזר, פשוט ידענו להחזיר את זה לחמ"ל, להניח את זה בחמ"ל.

מה הכוונה ב"אלה"? אלת בייסבול, מקל או...? מה הופך משהו לאלה? זה לא מקל מטאטא שרואים שמרכיבים עליו מטאטא. זה מקל יחסית עבה וארוך ושכאילו לא לוקחים צ'אנסים.

אתה יכול לחשוב על שימושים אחרים שיש? זה לא היה דבר שאתה כמו... זה לא היה חלק ממיטה או ספה או שולחן של איקאה.

אתה נתקלת פעם בפלסטיני שמנסה להרביץ לחייל עם אלה? לא, לא. אין, לא היה את הקרבה הזאת. הקרבה הזאת לא תיתכן.

אז למה אנחנו בעצם חוששים מאלות? כי בראש שלנו זה דרך לפגוע.

אבל לא נתקלתם. אני גם יחסית עוקב אחרי האקטואליה וגם לא שמעתי על מקרה שפלסטיני התקיף חייל או מתנחל עם אלה. כן, זה גם לא חכם כאילו, לחייל יש נשק. אם הוא רואה מישהו עם אלה אז הוא מיד דורך.

אז למה בכל זאת? כי שוב, זה חלק מהמציאות שאתה נכנס אליה. אתה נכנס לבועה שכל דבר שלא צריך להיות ביד של פלסטיני בחברון – צריך להיות ביד שלך.

ולא צריכה להיות לך איזו עילה כדי להחרים את הדברים? לא, כי בסופו של דבר אתה מגובה. אתה מגובה, אתה אומר למ"פ: "וואללה, אני בשיקול הדעת שלי בתור מפקד חשבתי שלא אמור להיות לו (לפלסטיני) את זה", והוא יגבה אותך לגמרי.

וכשאתה מחרים למישהו משהו? בסופו של דבר הם ילכו, הם יתבאסו. הם מתבאסים על זה שמחרימים להם, מצד שני הם פשוט ישמחו שנותנים להם ללכת.

נדרש ממך לתת להם איזשהו מסמך שמאשר שאכן חייל צה"ל החרים מהם משהו? לא, כלום.

נגיד החרמת מפלסטיני דבר מסוים, איך הוא יכול אחר כך להוכיח שמשהו הוחרם ממנו, לדרוש פיצויים? הוא לא. וכל בן אדם בר דעת היה מבין שחבל על הזמן שלו, חבל על הזמן שלו ללכת עכשיו ולעמוד בתור במשטרה ולחכות.

למה זה חבל? אלא אם כן אתה לוחם צדק פלסטיני ואתה רוצה להשקיע בזה את המשאבים שלך, זה דברים שבתור פלסטיני, אני מתאר לעצמי, לא הייתי מבזבז את הזמן שלי עליהם. ככל שאתה לא נמצא מול סמכויות ישראליות - נראה לי זה עדיף.