הגיע גדוד שאילנה דיין עשתה עליו סרט. כמו תמיד כשנכנסים לגזרה, עשו סיור להכרת השטח בתוך בית לחם. הצטרפתי למ"פ או לסמ"פ של אחת הפלוגות שלהם, סיור של שישי אחה"צ בתוך העיר. מגיעים לסמטה מאוד צרה והנהג אומר לו "לא נראה לי שאנחנו יכולים כבר לעבור", [כי] חונה רכב בצד הדרך. מנסים להתקדם, רואים שהמעבר ממש ממש צר, והמ"פ אומר לו "לא נורא, הנה". הוא הוציא את היד, קיפל את המראה של הרכב, "יאללה תעבור, יש מקום". [הוא] עובר, דופק את כל המראה, דופק את הצד של האוטו, חריקה, חריקה, חריקה, ממשיכים לנסוע. מתקדמים עוד קצת והסמטה כבר נהיית סמטה רגלית, בכלל לא למעבר של רכבים, אז צריך לחזור רברס. הורדה מלאה של המראה ונזק רציני לרכב. עוברים והורסים הכול, ומה שהמ"פ אומר זה "יאללה, עוד סרט לאילנה דיין".