איך מתנהל מעצר? אתה הולך לבית. מתחלקים לחוליות, יש את החוליה שמתעסקת עם לקרוא, להוציא את המבוקש, כל הדברים האלה. כל יתר החוליות האחרות סוגרות. אני אז הייתי מ"כ אז מה שנתנו לי לעשות זה המפקד של אחת החוליות שסוגרות את ה... זהו, אתה יודע, עוברים על התצ"א (תצלומי אויר), ניווטים, מכינים ציוד, באים, נוסעים, יוצאים מהרכב, נפרשים.
אתה יודע את מי אתה הולך לעצור? מי זה הבן אדם? מה הוא עשה? לפעמים כן ולפעמים לא. רוב הפעמים לא, ממה שאני זוכר.
ויש שמעורבים כאילו אנשי שב"כ לפעמים? מדי פעם. ראינו... שמע, הכל מתערבב, אני לא זוכר אם זה היה בפלחו"ד או אחרי זה. מדי פעם אני זוכר שבאו גם אנשי שב"כ, ראינו שב"כניקים מדברים. שאלו את השב"כניקים מה לעשות והם אמרו "תתקפלו", או "תמשיכו ללחוץ", או אני לא יודע מה.
היית פעם בחולית פריצה, נכנסת לתוך הבית? עם הזה, לא. עם המ"מ, לא הייתי.
ומה עם מיפויים? מיפויים כן עשינו. פעם אחת אפילו נכנסנו לבדוק איזה בית ואמרו לנו כאילו להיכנס לאיזה חדר ופשוט הפכנו שמה את הכול.
למה? היה צריך לחפש משהו. אני לא זוכר בדיוק מה הייתה ההוראה שנתנו לנו, אבל... אמרו: "תחפשו משהו, תראו אם אתם מוצאים משהו". אני לא יודע אם אמרו לנו, תהפכו את הכול, אבל כאילו זה מה שהבנו מזה אז די הפכנו שם את הכול. זה היה חדר ריק כזה, בעלית גג או משהו, איזה משרד, זה לא היה החדר מגורים שלהם. שם אני הייתי, ודי...
ואתה לא זוכר מה הייתם אמורים לחפש? אני חושב שנשק, כאילו איזשהו אמצעי לחימה.
והבן אדם איפה הוא היה? כבר נכנסתם לבית שהיה בו משפחה? לא, לא היה את הבית למטה ואנחנו פרצנו לאיזה דלת למעלה, לא קשור לאיפה שכל האנשים גרו.
כלומר, כשכל האנשים למטה ואתם למעלה. כן, אני אפילו לא יודע מה קרה למטה. אפילו לא היה לי שום קשר.
כשאתה אומר הרסנו הכול למה אתה מתכוון? לא הרסנו הכול. הפכנו שם את כל הדברים. פרצנו את הדלת עם הנשק. הרבה דברים, ספרים, מחברות, כל מיני דברים כאלה. לא, לא. לא הרסנו הכול. זה לא ששרפנו שם את הבית. אבל אה... זה היה בטח... הפכנו שמה ...
למה אתה זוכר דווקא את המקרה הזה? כי לא הייתי ביותר מדי מעצרים, אז אני די זוכר את מה שהייתי בו. וגם זה היה די שונה. כי חוץ מלסגור זה, אז אשכרה גם, אתה יודע עשינו משהו, חוץ מלהסתכל על הקיר לראות שאף אחד לא בורח משם... זה היה הפעם הראשונה שעשינו משהו. הפעם הראשונה נדמה לי, הפעם היחידה, שכאילו השחתתי משהו. אני יודע..
ומצאתם בסוף משהו? לא. שמה לא מצאנו כלום.
וכשירדתם למטה החיילים כבר היו בבית? אתה זוכר איפה הייתה המשפחה אולי? לא. אני לא זוכר. אני זוכר לגבי מיפויים אחרים שהוצאנו את המשפחה ונתנו לכל אחד להחזיק שלט וצילמנו אותו. כאילו שלט עם השם שלו וצילמנו אותו. במיפויים.
מה זאת אומרת? זאת אומרת, אמרו לנו שהם רוצים להבין, לעזור לשב"כ או משהו כזה. וזהו, ואז אנשים אמרו לנו שזה יותר נוח אם הם כותבים את השם שלהם ומחזיקים אותו על איזה לוח מחיק כזה, מחזיקים אותו ואז מצלמים אותם ואז יודעים מי זה מי. כל אחד לפי הפרצוף כזה נותנים את השם. או שרשמנו בעברית? שאלנו אותם... לא, לקחנו את התעודת זהות, רשמנו את השם, בעברית. ואז, זהו. ממש לכל אחד היה תפקיד. מישהו צילם, מישהו החזיק, מישהו זה, מישהו שמר עליהם, אתה מבין?
אז מישהו עומד עם הנשק עליהם וחוקרים משהו, ואז הבן אדם עומד עם הלוח המחיק... עם תעודת זהות.. אני לוקח את תעודת הזהות שלו, רושם את השם שלו מהתעודת זהות...
אתם רושמים את השם שלו? כן, נותנים לו את השלט שלו, הוא עומד ומחזיק והם מצלמים אותו ואז הבא בתור.
יש מצלמה? כן, לא יודע של מי זה היה...
מאיפה המשימה הזאת יורדת? מי החליט, השב"כ? אני לא יודע. בשבילנו זה היה, אתה יודע, פעילות כמו מארב. אומרים יש תדריך, אומרים זה, עושים מיפויים. טוב, יוצאים, סוגרים על הבית, אתה יודע, כמו..
זה קרה רק בבית אחד? מה שאני זוכר זה פעם אחת שעשינו מיפויים. אני זוכר שהיה הרבה מיפויים, שהיה למחלקות אחרות עוד משימות של מיפויים. אנחנו גם היינו גם המחלקה הכי כאילו גרועה. נתנו לנו הכי פחות משימות. אתה מבין?
לא, אני מתכוון העניין הזה עם השלטים? אני יודע רק על פעם אחת.
בקשר למעצרים, יצא לך פעם לעשות מעצרי דמה? סתם בתרגול? לא שאני זוכר.
אתה יודע מה זה מעצר דמה? מעצר דמה זה שעושים מעצר לגמרי אמיתי רק על אדם שהוא לא ממש מבוקש. לא. לא יצא לי.







עדויות
מדיה ותוכן




היה צריך לחפש משהו 
מדיניות פרטיות ותנאי שימוש