למה לשבור שתיקה?אצלי מה שנגע בזה זה בעיקר השימוש בשאווישים (מגנים אנושיים). [אבל] כל מיני פעולות הנדסיות של שיטוח [מבנים], גם עם זה לא תמיד הרגשתי שלם מאה אחוז. אבל השימוש בשאווישים, לא שלא ידעתי שדברים כאלה קורים, זה היה ממש הוכחה לאיך הצבא עושה דברים שהם גם לא מוסריים ואולי זה פחות חשוב, אבל גם לא חוקיים. שיגע אותי השקר, לפחות שנוכל לעמוד מאחורי הדברים שאנחנו עושים. אבל אם אתה עושה משהו ואומרים לך, רומזים לך, לא לדבר על זה יותר מדי... כמפקד אני עושה עם חיילים שלי פעולות שאני לא יכול לעמוד מאחוריהן? התשובה היא כן. אבל אני לא רוצה לעשות דברים שאני לא מאמין בהם. אני יודע שיש הרבה אומרים שיש חיילים שמתנהגים יותר גרוע, [אבל] אני מעדיף שאני הייתי שם מאשר מישהו אחר בהמון מובנים מצד אחד. מצד שני עדיין הייתי חלק, הדברים האלה קרו ולא היה לי שום כוח לעצור אותם. אני מרגיש חרא מצד אחד, אבל אני יודע שזה גדול ממני, הרבה יותר גדול ממני. לבוא לדבר על זה, זה הרגיש לי המינימום בשביל לא לתת לזה לגיטימציה. כאילו מה ששיגע איתי זה שאין דיון על האם שאווישים זה בסדר או לא בסדר, זו פשוט נורמה שסבבה בכל הצבא, כולם עושים את זה. אם אנשים מרגישים כמוני, הם לא מדברים על זה כל כך.