מה זאת שמיכה? שאתה שם חייל, אדם, מתחת לשמיכה והוא לא יודע מאיפה המכות באות. היא איימה עלי שהיא תפגוש אותי באיזה חורשה, זה וזה אמרתי לה שתבוא ותנסה...
איך הסיטואציה נראית? עוצרת מכונית מג"ב. חיילי מג"ב נכנסו אלינו לשתות ולהתרענן במזגן. ראיתי אותם צועדים חזרה לעזה, שמים אותם חזרה ברצועה עם ידיים כפותות.
קשורים אחד לשני? לא, כל אחד לעצמו, אבל מלווים במשמר מג"ב. אגב, ידיים כפותות באזיקונים ולא באזיקים. צהל לא משתמש באזיקים, אזיקים זה מאד יקר. אזיקונים במקור זה כדי להדק חיבורים מכאניים. הם שרים וצועדים. היא צועקת עליהם. שאלתי אותה: "איך קוראים לך ולמה את עושה להם את זה?"
איך היא הגיבה? מאוד בכעס, היא אמרה לי "תעשה מה שאתה רוצה, לא מעניין אותי, יפי נפש פה, שמאלנים, אשכנזים". מאוד קל לפתוח את הפה במחסום, זה חלק מהאווירה של המקום. כל אחד שהיה פותח את הפה, הרבה אנשים מתוסכלים... גם חיילי מג"ב. היא שואפת סיפוק מהשפלה ואני מעז לקחת לה אותו, אז מה אני מעז לעשות?
אתה לא יודע מה קרה עם התלונה? לא, ניסיתי לברר. לדעתי זה התמסמס.
למה אתה לא יודע מה קרה איתה? כי בעצם תהליך הגשת התלונה – אתה מגיש את זה במת"ק, המפקדים שלך מעבירים למג"ב ומג"ב מעבירים את זה בתוכו.
איך ניסית לברר? דרך המת"ק שישאלו את מג"ב. כי אין לי גישה ישירה. אני ביקשתי מראש ענף קישור המעברים שהוא סגן אלוף, לשאול את המקביל שלו במג"ב מה קרה עם זה.
מה הייתה התשובה? אני לא כל כך זוכר, זה התמסמס, לא זוכר מה היו המילים, לא הצלחתי להבין.
ראית אותה אחרי זה עוד פעם? לא, היא הייתה מיחידת סיור של מג"ב ולא ראיתי אותה יותר אחר כך.
אבל לא ראית שוב? לא, לא ראיתי. בדרך כלל הם נשארים חודש-חודשיים ואחרי זה, זה מתחלף.