עשינו פעם איזשהו מעצר בשכם על איזשהו, גם איזשהו מבוקש, אני כבר לא זוכר מי מה מו. הגענו, זה היה בבניין של כמה קומות, של איזה שמונה קומות, בניין יפה כזה, גדול.הגענו לשכם, נכנסנו, הגענו לבית, וידעו, היה ידיעה שהוא נמצא בפנים, זאת אומרת היה ידוע שהוא נמצא בפנים. תחשוב שזה בניין של איזה שמונה קומות, בין שש לשמונה קומות, אני לא זוכר בדיוק. כל קומה איזה שלוש דירות. הרבה משפחות, הרוב כמעט היו, כמעט כולם היו משפחות צעירות עם הרבה ילדים. ואז התחלנו להוציא את כולם החוצה. הוציאו את כולם החוצה, מהר מאוד הבינו שהוא לא יוצא. אשתו יצאה, אמרה שהוא לא מוכן להיכנע, שהוא יושב שם עם איזשהו כלי נשק, אני לא זוכר מה זה היה.הוא לא היה מוכן להיכנע והתחיל מה שנקרא סיר לחץ, שאתה בוודאי מכיר. התחיל סיר לחץ, התחילו דרדור אמצעים, התחילו לכרוז. באיזשהו שלב התחילו לירות על הבניין.בהתחלה זה היה עם נק"ל (נשק קל) ואחרי זה ירו מטולים לכיוון הבניין, אחרי זה הביאו די-ניין (דחפור) כדי, שקלו אם להפיל את כל הבניין. הבינו שזה לא ריאלי להפיל בניין של שמונה קומות בגלל הנזק שזה יעשה לכל האזור. וגם די-ניין בכל זאת, אם כל הכבוד לדובי (כינוי לדחפור די-ניין), יש גבול. מה עוד עשו שם? ירו, אם אני לא טועה, גם רצו לירות לאו, אני לא זוכר אם ירו לאו או לא ירו לאו לתוך הבית אבל ירו הרבה מטולים,זה אני זוכר. הביאו טנק שבאיזשהו שלב גם כן ביצע ירי עם אחד הכלים הכבדים, עם מק"כ אני חושב לתוך הבניין. לא משנה, הסיפור התגלגל, זה לקח כמה שעות טובות.זאת אומרת זה סיפור שלקח כמה שעות טובות. זה היה גם בחורף, היה ממש קר, זה היה ממש שיא החורף, היה קר. עכשיו, תיקח בחשבון שכל הזמן הזה יש משהו כמו, יש עשרות ילדים ונשים וגברים, והיו שם גם כמה זקנים, שעומדים בחוץ בקור חצי עירומים,כי הוציאו אותם מהמיטה. נתנו להם דקה לצאת החוצה, זה היה באמצע הלילה, וזה נמשך ונמשך כמה שעות טובות, עד הבוקר. רק לפנות בוקר, ככה ממש בדמדומי בוקר הוא הסכים לצאת. תפסו אותו, הוא יצא, הכל היה זה, עשו סריקה איפה שהוא היה,מצאו שם איזה אקדח אני חושב, לא זוכר כבר מה. לא משנה, נגמר האירוע תכל'ס.
מתי זה היה?בחורף בין 2002 ל-2003, איפשהו בחורף שם, אני לא זוכר אם זה היה לפני ינואר או אחרי ינואר. בקיצור, גם אחרי שסיימו את כל האירוע, תפסו את הבן אדם כבר, לקחו אותו וסיימו סריקות, הכל, המפקד בשטח, אני לא זוכר מי זה היה, אני זוכר שגם המג"ד היה שם, מפקד היחידה היה שם, המ"פ, היו שם כל מיני קודקודים למיניהם, לא הסכימו שנכניס את התושבים לקומת קרקע. יש, איך שנכנסים לקומת קרקע היה דירה מצד ימין.רצינו פשוט להכניס אותם פנימה. אנשים עמדו בחוץ. היה גם, אם אני לא טועה גם היה גשם כמה שעות לפני כן, זאת אומרת הכל היה רטוב. והם עמדו בחוץ שעות, כל הלילה הם עמדו בחוץ. ביקשנו רק להכניס אותם פנימה לקומת קרקע, אחרי שנגמר האירוע,לקומת קרקע. לא הסכימו להכניס אותם לקומת קרקע, לדירה הראשונה שם.
בטענה ש...?בטענה שלא, עוד לא סיימו סריקות. עכשיו, סיימו סריקות. הכוח שישב בפנים ישב כבר,ישב בתוך הדירה ולא עשה כלום. פשוט, אני אומר לך, באמת זה היה פשוט נבזיות.השאירו אנשים בחוץ, נשים עם ילדים, עם תינוקות. אני לא אשכח את המראה שבבוקר,היו שם קבוצה של נשים, אני מדבר איתך על שעות, תחשוב מאמצע הלילה, אנחנו מדברים על בוקר ממש, אני זוכר שהיו כמה נשים שהיו חייבות לעשות פיפי. היו חייבות לעשות פיפי. כאילו, בטירוף, כבר כל הלילה מתאפקות. והן כבר לא יכלו להחזיק את עצמן כבר, התחילו לבכות. והם לא נתנו להן להיכנס להשתין. עד ששכנענו ושכנענו וביקשנו וביקשנו, רק אחרי הרבה זמן, ממש, אני לא זוכר כמה זמן, אני זוכר שהן ממש התחילו לבכות, זה היה ממש הרבה זמן, סוף-סוף נתנו לנשים להיכנס להשתין. ורק אחרי זה, רק איזה שעה אחר כך, אז נתנו לנו להכניס את התושבים לקומת קרקע שם.אבל הם עמדו שם איזה שמונה-עשר שעות כמו כלום בחוץ, בלי שמיכות, בלי כלום. ככה.זה אחד האירועים שזכורים לי. אני זוכר שגם עמדתי ליד התושבים שם והרגשתי כל כך גועל נפש. זה אחד האירועים שככה יושבים לי טוב בזיכרון. יש לי עוד כל מיני. זה דוגמה. דוגמית.