כדורי גומי – יש להם הנחיות די ברורות. הנחיות בטיחותיות. אם כבר משתמשים בהם – מרחק מינימום ועל מה יורים ולאן מכוונים וכולי. אבל לא רק שלא היו נוהגים לפי ההנחיות האלה, היו גם סיפורי גבורה של איך עושים אותם קטלניים יותר, מחדדים. הרי בתוך כדור גומי יש ברזל, היו מחדדים להם את הקצה, מורידים את הגומי, משאירים ברזל. אמורים לירות רביעייה ואז האפקט של ההדף מתפזר על הארבעה, אז יורים רק אחד ויורים אותו מחודד ואז הוא נהיה קטלני, יורים לרגליים או לא לרגליים, מאיזה מרחק, והיו עוברים על הכול, זה היה ממש סיפורי גבורה.

איפה היית שומע את הסיפורים האלה? ראיתי בעיניים אנשים מחדדים כדורים, ראיתי בעיניים אנשים שמורידים ארבעה ושמים אחד. אני זוכר שבימי שישי היו הפגנות. היו מתקיימות הפגנות אז בשביל איזשהו פעילות מנע, היו עוברים קרוב אליהם, יורים כדורי גומי, והפז"מניקים (הותיקים) של הפלוגה היו מתפארים בכל הדברים האלה.

איפה היו הפגנות בכל יום שישי? מהצד הפלסטיני של המחסום. יריחו. אנחנו בצד אחד, ובצד השני יש גישה לעיר דרך הקזינו, אז (שם) 100-200 מטר מהמחסום (היתה) התקהלות והפגנה.

למה יורים אם הם 100 מטר מהמחסום? אם ההפגנה מתקדמת אז מכינים כדורי גומי. לא שבהכרח יורים, אבל כל הפז"מניקים היו מתפארים באיך שהם מחדדים את הכדורים ומורידים ויורים אחד במקום ארבעה.