בשירות שלך בשטחים, מה הכי זעזע אותך? עשינו סריקות בחארס, זה היה הקש ששבר את גב הגמל. אמרו שיש 60 בתים [ש]צריך לעשות להם סריקות. אמרתי שבטוח יש התרעה מודיעינית, ניסיתי להצדיק לעצמי.

ביום או בלילה? בלילה. היינו כל המחלקה. זה היה מבצע גדודי, פשטו על כל הכפר. השתלטו על בית הספר, פרצו את המנעולים, את הכיתות. חדר אחד היה חדר חקירה של השב"כ, חדר אחד לעצורים וחדר מנוחה ללוחמים. אני זוכר שזה עצבן אותי במיוחד כי בחרו בית ספר. נכנסים בית-בית, דופקים למשפחה ב- 2 בלילה על הדלת. הם מתים בפחד, ילדות משתינות במכנסיים מרוב פחד. דופקים חזק בבית, יש אווירה של נשפיל אותם, אווירה קיצונית. נכנסים לבית והופכים את כל הבית.

מה הנוהל? מרכזים את כל המשפחה בחדר מסוים, שמים שומר, אומרים לשומר לשים עליהם קנה ובודקים את כל הבית. עוד הוראה שקיבלנו - כל מי ששנתון 80' עד... טווח [גילאים] של 16-29, לא חשוב מיהו, מביאים אותו עם אזיקונים ופלנלית על העיניים. צעקו גם על זקנים, אחד מהם קיבל התקף אפילפסיה. ממשיכים לצעוק עליו עוד. הוא לא מדבר עברית וממשיכים לצעוק עליו. החובש טיפל בו. עשינו נגלות. כל בית נכנסו, לקחו את כל מי שבטווח 16-29 ומשם לקחו אותם לבית הספר. הם ישבו ברחבה של בית הספר קשורים.

אמרו לכם מה המטרה של הדבר הזה? לאתר אמל"ח (אמצעי לחימה). ולא מצאו שום נשק בסוף, החרימו להם סכיני מטבח. הכי זעזע אותי שהיו שם גם גניבות. אחד לקח 20 שקל, אנשים נכנסו לבתים וחיפשו מה לגנוב. זה היה כפר עם אנשים מאוד עניים. היה שלב שאמרו: איזה באסה, לא היה לי מה לגנוב. מצאתי טושים, סתם בשביל להגיד שגנבתי משהו. אתה רואה אנשים באמת עניים.

זה היה שיח של החיילים? לבד בין החיילים, בחדר אחרי הפעולה. היתה הרבה שמחה לאיד, אנשים סיפרו את זה שמחים. היה גם קטע שאחד (פלסטיני) שהיה מוכר בתור חולה נפש צעק על החיילים אבל החייל החליט שהוא הולך לתקוף אותו, אז פשוט פוצצו אותו מכות. הכניסו לו את הקת לראש, הוא דימם והביאו אותו לבית ספר, לרכז עם השאר. היו המון צווי מעצר מוכנים, חתומים על ידי המג"ד, עם שטח ריק. רשמו שאדם נעצר בחשד להפס"ד (הפרות סדר), ככה סתם מילאו את השם ואת סיבת המעצר. אני זוכר שמי שהיה להם אזיקונים שמו להם (לעצורים) ממש צמוד ליד. [אני] קרעתי ושמתי אזיקונים יותר משוחררים. יצא לי לדבר עם אנשים שם. היה אחד שהוא עובד 13 שעות ביום, אחד שמתנחל הכניס אותו לארץ שיעבוד אצלו ואחרי חודשיים הוא לא שילם לו את המשכורת, והוא גם הסגיר אותו למשטרה.

הכול מהכפר הזה? כן.

היה עוד משהו שאתה זוכר מאותו ערב? שזעזע אותי? דבר קטן, אבל זה זעזע אותי. היה קטע שבאו לבית ופשוט החריבו אותו. יש כלב שמאתר אמצעי לחימה והם הלכו איתו ופשוט סתם החריבו את הבית. האמא הסתכלה מהצד ובכתה, הילדים יושבים איתה ומלטפים אותה. אני רואה איך אמא שלי השקיעה בכל פינה בבית שלנו ופתאום באים והורסים.

מה זה אומר להרוס בית? לשבור רצפות, להפוך ספות, מעיפים עציצים ותמונות, הופכים מיטות, שוברים ארונות, חרסינות. היו עוד דברים קטנים אבל זה ממש זעזע אותי. המבטים של האנשים שנכנסנו אליהם הביתה, זה ממש כאב לי לראות. וגם אחרי זה השאירו אותם שעות בבית הספר קשורים עם פלנלית. בארבע בצהריים ככה הגיעה פקודה לשחרר אותם. זה היה יותר מ- 12 שעות. היו חוקרי שב"כ שישבו ועברו אחד-אחד ותחקרו אותם.

היה פיגוע קודם באזור? לא. לא מצאו גם שום אמל"ח. הטענה של המג"ד הייתה שסוכני השב"כ הצליחו למצוא מידע ושיש שם הרבה זורקי אבנים שעכשיו נצליח לתפוס אותם... עולים לי כל הזמן דברים מהפעילות בחארס.

איזה דברים? איך הסתכלו עלינו שם, מה עבר להם ולילדים שלהם בראש. איך אתה לוקח בן של אישה באמצע הלילה ואיך שמים עליו אזיקים ופלנלית.