[היו לי] מלא מפגשים עם חבר'ה מבוגרים (פלסטינים) כשהתצפית אומרים לי "יש רועה צאן 300 מטר מההתנחלות, לך תבדוק מי זה". אני מגיע, זה איזה חנטריש זקן עם שלושה סוסים ופרה ועם תעודה, ואז אני צריך להרחיק אותו. באופן קבוע זה היה על הזין שלי כי הייתי קובע עם הבן אדם בשטח מקום שהוא לא יתקדם יותר [לכיוון ההתנחלות] שמוסכם על שנינו, והייתי אומר לתצפיות שילכו לחפש משהו יותר מעניין.

התצפיות הן אלה שהעבירו לך את הדיווח? כן. בהתנחלות שהיינו זה חרא של מצב כי התצפיות זה תצפית אזרחית, זה שירות לאומי. יש להם חמ"ל תצפיות, אבל אין לי שום יכולת לדעת מה מניע את ההחלטות שלהם. הם תמיד היו אומרים "הוא חוצה קו אדום". אני לא יודע את הקו האדום.

מה המרחק? אין לי מושג ואני לא יודע אם הן יודעות. אני לא ראיתי את זה אף פעם כתוב. דיברתי על זה עם המפקדים, אמרו "כן, יש קו אדום". רבש"צים (רכזי ביטחון שוטף צבאי, מתנחלים האחראי על ביטחון היישוב) - אני מניח שהם יודעים, אבל הם מחמירים בדרך כלל עם הקו האדום שלהם. אני החלטתי לעצמי מה הקווים האדומים של ההתנחלות, וזה היה בהתאם לאנשים שמאיימים על הקו האדום הזה, וזה היה בהתאם להיגיון. כשאני ראיתי שזה רועה צאן שנמצא 500 מטר מההתנחלות, והבן אדם צריך לעבור שם כדי להגיע לכפר שלו, אז לא עניין אותי אם זה קו אדום או לא. ראיתי את הבן אדם, בדקתי שהכול בסדר.

אלה היו המרחקים? 500 מטר מההתנחלות כבר קוראים לך להרחיק בן אדם? זה היה באמת רחוק. ואני אומר לתצפית "את יודעת שזה רחוק, אנחנו לא מסכנים פה אף אחד". אני תמיד הייתי מוצא איזה מניפולציה, אם זה היה לדבר עם המ"פ או פשוט לעמוד על זה בזכות עצמי. המ"פ יודע שממה שהתצפיות מזהות לא יגיע מפגע. הוא יודע שאם יש חבורה של חמישה אנשים עומדים באיזה שדה, הם לא מניחים שם מטען חבלה רב עוצמה שיתפוצץ על כל ההתנחלות. מה שעניין אותנו באמת זה הצירים. בקבוקי תבערה על צירים, אבנים על צירים. השמירה ההרמטית הזאת על ההתנחלות, אני הרגשתי שזה לא מטרה של הצבא. שזה מטרה של הרבש"ץ ושל המתנחלים. הם לא רוצים שהפלסטינים יתקרבו יותר מדי, הם רוצים להרגיש עוד יותר בטוחים, זה הגיוני. עם הרבש"צים הייתי צריך ללקק להם, להסביר להם את הסיטואציה. ביחסים עם הרבש"ץ – עושים תרגילים משותפים, כל הזמן רואים אותו, הוא רבש"ץ 24/7, הוא היה אחלה. פעם אחת קיבלנו דיווח, אני הייתי בסיור אז הוא בא, פרקנו יחד איתו והתחלנו ללכת, היינו הרבה יותר קרובים לכפר [הפלסטיני] מאשר להתנחלות. יש נחל שמפריד בין לבין. היו שם חבר'ה שעשו מדידות לאדמות כי מקימים שם איזה טרסה, פלסטינים. הגעתי, עשיתי זיכוי (בידוק גופני לצורך וידוא שהאדם אינו חמוש) על האנשים האלה - בדקתי מה הם עושים, דיברנו אתם. אני לא ארחיק אותם. אנחנו כל כך רחוקים, זה מגוחך. אני חושב שהוא גם ידע שאסור לו לעשות זיכוי שם, שהוא חרג מהגבולות שלו. אבל זה כל האופי הזה. הם (הרבש"צים) מאוד אוהבים לשמור על מתח גבוה. אני לא אגיד להם כן או לא, יכול להיות שבסופו של דבר בפעם אחת מאלף זה ישתלם שהם כל הזמן שומרים על מתח גבוה, כשבאמת יהיה משהו. מצד שני זה כבר מגוחך לפעמים. המ"פ אמר שהרבש"ץ הוא המפק"ץ (מפקד צוות) הרביעי בפלוגה. כי יש לו כיתת כוננות, זה 20 אנשים.

חלק מהפלוגה או חלק מהפיקוד של הפלוגה? חלק מהפיקוד יותר. אם יש אירוע אז הוא הכוכב: הוא מכיר את היישוב הכי טוב, יש לו כיתת כוננות שהיא מאומנת, הם מתרגלים את זה כל הזמן, חדירה ליישוב. אז אם יש משהו כזה הוא דמות חשובה שצריך שהיא תהיה. הוא מכיר את האזור יותר טוב והוא עובד בשיתוף הדוק עם המ"פ, כשזה בתוך היישוב. עובדים אחד עם השני, פותחים מפות ביחד, מחלקים גזרות ביחד. אני חושב שרוח הדברים זה שהיו מקשיבים לו (לרבש"ץ). אם אין לך תודעה מספיק מפותחת אז אתה לא תבדיל ביניהם, אתה תחשוב שהוא אחד משלנו, שהוא נשמע לאותן הוראות פתיחה באש כי הוא מדבר באותה שפה, זה מבלבל. יש להם חמ"ל, יש להם מכשירי קשר, אבל הם אזרחים. זאת אומרת אין להם סמכות. יכול להיות שלו יש בתור רבש"ץ, אני מניח שיש לו סמכות מיוחדת. היו המון תרגילים עם כיתת הכוננות ועם הרבש"צים.