תודה על תרומתך לשוברים שתיקה
בחרו סכום:
25
50
100

250
500
1,000
או הזינו סכום:
ש"ח
אירו
דולר
פאונד

תשלום באמצעות Paypal / כרטיס אשראי
חד פעמי
חודשי
המחאות

המחאות לפקודת "שוברים שתיקה" ניתן לשלוח ל:

"שוברים שתיקה"
ת.ד. 51027
ת"א 6713206

העברה בנקאית

ניתן לבצע העברה בנקאית לחשבוננו:

חשבון 340211 בסניף 567 (בית אסיה) בבנק הפועלים

זיכוי מס בארה"ב

ניתן להעביר תרומה דרך החשבון שלנו ב"קרן החדשה", לקבלת זיכוי מס על תרומות בארה"ב: לחצו כאן

לזיכוי מס באירופה צרו עמנו קשר במייל info@shovrimshtika.org

לפרטים נוספים

info@shovrimshtika.org

הרשמה לניוזלטר
שלח
צפו בניוזלטרים קודמים
תפריט
ניוזלטר Twitter Facebook Instagram Spotify YouTube
חיפוש מתקדם
קטגוריות דרגות יחידות איזורים תקופות
אגוזאוגדת איו"שאוגדת עזהאוגדת עזה, חטיבה דרומיתאחרביסל"חבית המשפט הצבאיגבעתיגבעתי, גדוד רותםגבעתי, גדוד שקדגדוד 5033 (מילואים)גדוד אב"כגדוד ארזגדוד חרבגדוד חרובגדוד לביאגדוד נחשוןגדוד קרקלגדוד שמשוןגדס"ר נח"לגדס"ר צנחניםגולניגולני, גדוד 12גולני, גדוד 13דובדבןדובר צה"לדוכיפתהמינהל האזרחיהנדסה הנדסה, גדוד 601הנדסה, גדוד 603הנדסה, גדוד 605חטיבת כפירחטמ"ר אפריםחטמ"ר בנימיןחטמ"ר הבקעהחטמ"ר יהודהחטמ"ר עציוןחטמ"ר שומרוןחי"רחיל האוירחיל החינוךחיל היםחילוץ והדרכה (פיקוד העורף)חרמ"שחרמ"ש חטיבה 401חרמ"ש חטיבה 7יהלוםימ"סמ"צ מעבריםמג"במגלןמודיעיןמודיעין קרבימילואיםמילואים - גדוד 7490 (נשרים מגמלא)מילואים - גדוד חרמ"ש 8104מילואים - חטיבה 5מילואים - חטיבת אלכסנדרונימילואים - חטיבת ירושליםמילואים - פיקוד העורףמשטרה צבאיתמתפ"שנ"מנח"לנח"ל 50נח"ל 931נח"ל 932נח"ל חרדינצח יהודהסחלבסיירת יעלסמו"ר (יהלום)עוקץעורב נח"לעורב צנחניםפיקוד דרוםפלח"ן גבעתיפלח"ן נח"לפלח"ן צנחניםפלס"ר גבעתיפלס"ר גולניפלס"ר נח"לפלס"ר צנחניםפלס"ר שריון 401פלס"ר שריון 7צנחניםצנחנים 101צנחנים 202צנחנים 890קרקלשח"םשייטת 13שלדגשריוןשריון 188שריון 401שריון 500שריון 7שריון 7, גדוד 75שריון 8, גדוד 455 (מילואים)תותחניםתותחנים - איכוןתותחנים - רוכב שמייםתותחנים 402תותחנים 404תותחנים 405תותחנים 411תותחנים 55תותחנים 9305 (מילואים)תותחנים MLRSתותחנים מורןתותחנים מיתרתצפיתנית
שדות חיפוש חופשי
קטגוריות
דרגות
יחידות
איזורים
תקופות
עדויות טקסט ירינו על הכול, זו הייתה שכונת פחונים
מספר קטלוגי: 602335
דרגה: סמ"ר
יחידה: פלס"ר צנחנים
אזור: צפון רצועת עזה
תקופה: 2008 - 2009
סיווג עדות לפי קטגוריות:
[    ]
שירתת בשטחים?
בוא/י לדבר על זה!
חיילים וחיילות ששירתו במגוון תפקידי לחימה ותומכי לחימה בשטחים - בואו לתת עדות, בפנים גלויות או מבלי להיחשף.
בואו לשבור שתיקה.
למתן עדות ומידע נוסף:
info@shovrimshtika.org
336  צפיות    0  תגובות
ירינו על הכול, זו הייתה שכונת פחונים
דרגה: סמ"ר
יחידה: פלס"ר צנחנים
אזור: צפון רצועת עזה
תקופה: 2008 - 2009

הדרך הכי טובה להתחיל זה לספר מהרגע שאמרו לכם שיש מבצע ויוצאים אליו.מרגע ההכנות.מהרגע שהגענו כולנו לבסיס, חזרנו לבסיס של הגדוד והורידו אותנו דרומה לבסיס ב*** ***. בעצם התכוננו למלחמה. זה אומר שהיו שם הרבה חיילים, כל החטיבה הייתה שם והיה די מגניב כי הצבא נמצא תמיד בשני מצבים: במצב של מלחמה ומצב של התכוננות למלחמה. אז התכוננו למלחמה ומשם עברנו למצב של מלחמה, אלה היו הכנות למלחמה שאתה יודע שעוד שבוע אתה יכול להיות בעזה. זה היה אחרי שהמטוסים כבר הפציצו. אנחנו יושבים בהאנגרים גדולים ואתה רואה פתאום כמה הצבא מוכן טוב יותר ממה שידענו אחרי לבנון השנייה, כי אז כולם פחדו שהצבא שלנו לא מוכן. באו הרבה משאיות, הרבה ציוד, אוכל ותחמושת ושם חיכינו שבוע עד שנכנסנו לעזה. כל לילה אמרו לנו "מחר נכנסים לעזה", לא ידעו בדיוק מתי יכנסו אבל כל הזמן הכינו אותנו וזה היה מותח. כל לילה אתה אומר "מחר בבוקר אני יוצא". לעזה נכנסים בבוקר, יש שטחי כינוס וכל מיני דברים. למזלי, הלילה שיצאנו זה היה שישי. אני חושב שנכנסו בשבת בלילה...

היו תדריכים בינתיים בשטחי הכינוס?כן, חששתי כי אמרו לנו שהחמאס חילק חגורות נפץ לנשים, לילדים, למבוגרים ואמרו שאם מישהו רץ אלינו - פשוט לירות בו. אז אתה אומר זה פסיכי, כי אתה נכנס לעזה ואם מישהו רץ אליך – אתה יורה בו. אומרים לך גם שזה יכול להיות נשים, ילדים – הכול. אחרי שדיברתי עם הקצין ואמרתי לו שזה מלחיץ, כי אתה גם מדמיין דברים – בסופו של דבר זה לא היה המציאות. אבל בוא נגיד שבמלחמה הרוב מצפים לזה שזה לא כל כך גרוע ו[במציאות] זה יותר גרוע ממה שחושבים. אז אני ציפיתי להכי גרוע שיכול להיות, כי שמעתי גם מאנשים אחרים שהיו במלחמות אחרות וזה היה ממש נורא. ולכן בסוף לא היה לי כל כך נורא כמו שדמיינתי. אני גם חובש, אז פחדתי לטפל במישהו בלי רגל. זה משהו שאתה לא רוצה להיתקל בחיים שלך. זה הדבר הנכון לעשות, לטפל במישהו, אבל אתה לא רוצה שזה יגיע. באתי לקצין שלי ואמרתי לו שאני אצא דפוק בכל מקרה, או שאני אירה במישהו או שירו בי, ואני לא רוצה אף אחד מהשניים. הוא אמר לי "אל תדאג, יהיה בסדר". מה שקצין צריך להגיד.

היו הוראות פתיחה באש ומקרים ותגובות?בסופו של דבר זה לא כמו מחסום, במלחמה זה יותר מורכב. הקצין שלך אומר מה לעשות. אני זוכר שאמרו לנו שכל מי שרץ לעברנו – לירות בו. אני מסכים עם זה, כי אם יש מודיעין שחמאס ירוצו אליך עם חגורות נפץ אסור שאף אחד יתקרב אלינו. אז למרות שאני נגד זה, הייתי עושה את זה כי זה החיים שלך מול חיים של מישהו אחר, גם אם זה לא 100% חגורת נפץ. אפילו אם זה סיכוי קטן, זה אתה או הוא, ככה זה בטבע. כשרואים צבא נכנס, לא צריך להתקרב אליו.

אמרו מה עם האזרחים?אני לא כל כך זוכר, אבל המפקדים אומרים מה קורה. הם אמרו שכל האזרחים עזבו את הבתים שלהם באזור שנכנסנו אליו. זה היה נכון. רוב הבתים היו ריקים ובתים שלא היו ריקים – אנשים יצאו עם דגלים לבנים ועשו שיירות באמצע היום. הם נכנסו לתוך עזה כדי שלא יפגעו בהם. כשאתה שם, בגלל שכל החיילים יחד, כשאתה חושב לפני ואחרי – אתה אומר "מזל שלא יריתי באף אחד". כשאתה שם, אתה מת שזה יקרה. גם אני, שאני נגד – אני מת לירות. זה ככה. אין איך להסביר את זה. אתה כל הזמן מחסנית בהכנס, דרוך, התכוננת לזה הרבה זמן. אתה שומע פיצוצים בצדדים אחרים... זו גאוות יחידה גם.

אתה לוחם, וואללה.נכון. יצא לי לירות בחלק מהזמן בכיפת רתק שעשינו. יום אחד אמרו לנו לשכב ולירות על אזור מסוים שכנראה יש שם מחבלים. וזה מה שעשינו. אני זוכר שאחד החיילים שאל "בטוח שזה מחבלים"? אז ענו "זה מה ששמענו". אתה יורה על איזור שאתה לא יודע מה יש שם.

בשטח של בתים?כן. המפקד אמר שזה מה שאמרו לו, זה היה נשמע קצת שונה, קצת לא בסדר, לכן הוא שאל את זה. לי הצטייר שלאנשים באמת אכפת, כי הייתי עם קבוצה טובה של חיילים. גם הערכתי אותם יותר אחר כך, כי רוב החיילים לא שואלים אחר כך, הם שמחים. חיילים גם ישמחו לבצע פקודה לא חוקית.

באיזה מרחק השכונה מכם?200 מטרים.

ועם מה יריתם?מהפלטופים (רובה M4), מא"גים ומקל"רים (מקלע רימונים).

פגעתם שם במישהו?לא חושב. אני יודע שלא פגענו כי אחר כך הלכו לשם ואפילו היה שם חמור שנשאר חי. גם פירקנו (ירינו הרבה) שם לפני כן.

חורים בקירות?ירינו על הכול. זו הייתה שכונת פחונים.

לא היה שם אף אחד?אנחנו לא הלכנו, קבוצה אחרת של חיילים הלכה לשם ולא היה שם אף אחד. אולי הוציאו משם משפחה. הרבה חיילים שהיו איתי שהיו נגד מלחמה, יש בך הרבה כעס כי אתה יודע שיורים על המדינה והייתה הרגשה במדינה שזו מלחמה צודקת. עד היום אני חושב שזה צודק להיכנס לשם, לא רציתי להיכנס אבל בינתיים מוכח עד היום שיש שם שקט במשך חצי שנה.