כל התפיסה היא שבשלב הזה אין אזרחים בתוך האזור שנלחמים בו, אין דבר כזה. זה לא קורה. ברור מאוד מה המצב בשטח. הירי הראשוני הוא לא על בתים, אבל הוא מבהיר טוב מאוד שנכנסים. זה אחרי כרוזים, אחרי כל הדברים האלה. לנו יש את הגזרה שלנו, היא פתוחה לגמרי, אין כוחות [אחרים] ואנחנו יודעים איפה הגדוד הבא. בשלבים הראשונים אנחנו עוד עולים מול המפקד שלנו לקבל אישור, אנחנו אומרים "זיהינו שיגור, יש לנו נ"צ (נקודת ציון), יש אישור להפעיל [אמצעי לחימה]?" אחרי שאנחנו מבינים שהשיגורים הם לכיווננו ולכיוון שטח הארץ, מתוך השטח הבנוי, יש אישור להפעיל עליהם – אז אנחנו מפעילים לבד. בהתחלה ניסו להגדיר סדר עדיפויות ו[היה] עדיף לא להפעיל [נשק] תלול מסלול לשטחים בנויים. בפועל, בשטח, כשהיה לנו מסק"ר (מסוק קרב) או כלי טיס אחר באוויר הכוונו אותו [על המקום שממנו שוגרה רקטה]. כשלא היה בגלל זמנים – ישר הפעילו 7 (מחלקת מרגמות).

אתם מזהים שיגור, עולים מול קצין בכיר, מקבלים אישור ומפעילים את מחלקת המרגמות? מפעיל [יורה פצצת] נפיץ ראשון. אנחנו מזהים את הנפילה של הנפיץ, אני לא יודע להגיד שזה אחד לאחד על הנקודה אבל אנחנו רואים שזה נחת באזור שממנו ראינו את השיגור יוצא, ומאשרים לו [לצוות המרגמות] חמש פצצות.

פצצה ראשונה זה לטיווח (כיוון ואיפוס המרגמה)? אין טיווח כי אנחנו לא צופים באמת את הנקודה [שבה נפלה המרגמה], אבל אנחנו רואים שזה נפל במקום ואין סטייה חמורה ומאשרים לו חמש פצצות על הנקודה.

מה טווח הסטייה של המרגמה? סטייה תקינה שהיא לא טעות ירי – עד 400 מטר. מתחת ל-400 זה לא טעות ירי, זו סטייה אפשרית שמתקנים. בפועל היא מדויקת לרוב ברמה של 50—100 מטר.

יש פצמ"רים חדשים עם GPS? לנו לא היה, שמענו שבגדוד ניסו להשיג אותם ולא הצליחו. אני יודע שהם מאוד מאוד מדויקים, בסטייה של 20 מטר.