קבר יוסף זה חוויה מוזרה ממש. זה לקחת שיירה של אוטובוסים לאמצע שכם, אתה נכנס עם עוד 500 אזרחים פעם בחודש, מוזר ממש. זו הפקה. תמיד היו מגיעים לשם כל המפקדים הבכירים, מח"טים ומפקדי מג"ב. כל פלוגה יש לה את הגזרה שלה והיא יודעת בדיוק מה היא עושה. יודעים בדיוק מתי נכנסים, מתי יוצאים, כוחות גדולים ממש. עושים צווארון כזה בתוך העיר, לכניסה, וזה גם מה שמוזר, כי [זו] שכם, עיר של מלא אנשים בכל האזור שם, הם לא יוצאים מהבתים. היה איזה יום אחד שהיה הפס"ד (הפרת סדר), ואיזה זקן שיצא שם, פשוט עמד מחוץ לחנות שלו ו[זרקו] מלא רימוני עשן לתוך החנות, פשוט כי היה הפס"ד מהכיוון שלו והוא היה בין לבין.

אתה אומר אף אחד לא יוצא מהבתים. מה זאת אומרת? יש ציר מסומן כזה שהוא הציר המהיר להיכנס ולצאת (הציר דרכו נכנסים האוטובוסים והכוחות לקבר יוסף) ולכל אורך הציר יש בתים ושם אף אחד לא יוצא. יש שם כוחות גדולים לכל האורך שלו (של הציר) ואתה לא רואה אנשים בחוץ. אסור להם להסתובב שם, אסור להם להתקרב. מי שמתקרב אז מרחיקים אותו. אתה לא רואה אותם כאילו יוצאים בזמן הזה.

זה סוג של עוצר? זה לא עוצר מוגדר נראה לי, אבל זה סוג של.

בן אדם קם בבוקר, רוצה לקפוץ למאפייה ליד לאכול בורקס ולשתות קפה, אסור לו? זה בדרך כלל בלילה אבל בעיקרון הוא לא יכול להתקרב, אסור להם. ההוראות היו להרחיק כל מי שמתקרב. ״תסתובב, תלך מסביב, תחזור הביתה״. המקרה שהכי זכור לי משם זה שנכנסנו כדי לנקות שם, אנחנו עם איזה 10 נערים [ישראלים]. היתה מעטפת שלמה סביב. אנחנו לא ניקינו אבל שמרנו עליהם והם פשוט נכנסו לקבר וניקו.

כמה חיילים שמרו על 10 אנשים? הרבה. כל כניסה לקבר יוסף זה כל הגדודים בחטיבה, כל גדוד שולח חפ"ק (חוליית פיקוד קדמית) ועוד חבר'ה שמקיפים גם מסביב ויש עוד מלא כוחות של מג"ב. הפלחו"ד היו פורשים צלפים על הגגות ודברים כאלה בכניסות גדולות.