ירינו אש מפגרת, מלא אש, ואנחנו זה כלום. יש לך טילי גיל (טילים נגד טנקים) וארטילריה, וכל הזמן היו אתנו צמודים שלושה טנקים ועוד שני D9 (בולדוזר משוריין). לא יודע איך הם עשו את זה כי [מפעילי] ה-D9 לא ישנו, נון סטופ הם כאילו משחקים בחול. נוסעים אחורה-קדימה, אחורה-קדימה ומשטחים עוד בית ועוד רחוב, ובאיזשהו שלב אין זכר לכביש. אתה לא יכול לדמיין אפילו שהיה כביש במקום הזה, זה פשוט ארגז חול, הכול הפוך. והם לא מפסיקים לזוז. לילה, יום, 24/7 הם זזים אחורה-קדימה, בונים ערמות, בונים סוללות ומשטחים עוד בית. מדי פעם היו מספרים לנו על מחבלים שנהרגו.

ראית גופות? לא. אמרו לי שמתו הרבה פעילי חמאס אז אני מאמין להם.

מה נשאר אחרי שלוש-ארבע מכות אש במשך יומיים-שלושה? על מה נשאר לירות? יורים על אותם בתים, על אותם חלונות. כשאתה יורה על בית הוא לא מתפרק לגמרי. הם נשארים לעמוד. הפתיע אותי [איך] לוקח לבתים הרבה זמן עד שהם נופלים. אתה יכול להוריד להם שלושה קירות והם עדיין יעמדו איכשהו אבל הכול מפוצץ, הכול הרוס. זה כמו call of duty (משחק מחשב). 99% מהזמן אני בתוך בית, אני לא זז, אבל בקצת פעמים שהיינו מדלגים ממקום למקום אני זוכר שזה היה [נראה] לי ממש משוגע כמות ההרס. זה היה נראה לי כמו תפאורה של סרט, זה לא היה נראה אמיתי. בתים עם מרפסות שנשפכות החוצה ומלא בעלי חיים, מלא תרנגולות מתות ומלא בעלי חיים מתים. כל בית חור בקיר או מרפסת נשפכת, אין זכר לכבישים בכלל. אני יודע שהיה פה פעם כביש אבל פשוט לא רואים את זה. הכול חול, חול, חול וערמות של חול וערמות של פסולת בניין ובזנטים. אתה נכנס לבית ויש דיונת חול שאתה נכנס אליה מתוך חור בקומה השנייה, ואתה יוצא מהמרתף שלו שיש שם כמה חורים וזה מבוך של חורים ובטון. זה לא נראה כמו רחוב כבר. אני ממש זוכר שכל יום היינו מקבלים תצ"אות (תצלומי אוויר) חדשות וכל יום חסרים עוד כמה בתים על המפה, פשוט רואים ארגזי חול כאלה.