חלק בעייתי ב[מחסום] מוסא אלמי זה גם שאנחנו מטפלים באמבולנסים. אם יש מישהו חולה שיוצא או נכנס לשטחים, האמבולנסים צריכים לעצור במוסא אלמי. האמבולנס מגיע, הוא נותן לי את הת"ז שלו ואת הת"ז של החולה, יש תיאום. אני מתקשר לגשר ושואל אם יש אמבולנס מהצד הירדני, שני אמבולנסים מגיעים ואז החולה עובר מאמבולנס אחד לאמבולנס הירדני ויוצא לכיוון הירדני. אז אם הכול היה מסודר הוא מגיע, יש תיאום, הוא עובר. אבל בדרך כלל זה לא מה שקורה. רוב הפעמים האמבולנסים מחכים. מגיע אמבולנס והוא נותן לי ת"ז. אני בודק את זה ואין תיאום לחולה הזה. אני מתקשר לגשר, לדעת אם מגיע משהו חדש במערכת או אם יודעים משהו על זה. לא – אין תיאום. אנחנו אומרים "אין תיאום, אתה צריך לחכות". לפעמים עם אנשים זקנים באמבולנס זה קרה. לפעמים זה לקח הרבה זמן. היה לי מקרה שמישהו חיכה שעות שם. לפעמים אנחנו באמצע עבודה ועושים עוד דברים אחרים, לא בודקים כל עשר דקות אם הגיע התיאום, אז יכול להיות שאתה באמצע ואז אתה לא רואה שלפני חצי שעה הגיע התיאום הזה ואתה יכול להגיד לאמבולנס לעבור. כשאתה בגשר והאמבולנס לא בעיניים שלך, זה יוצא מהראש שלך ואתה מטפל במה שאתה צריך לטפל, והרבה פעמים אתה פשוט שוכח שאתה צריך לעשות את זה. ראיתי פעם-פעמיים אמבולנס שהגיע, חיכה הרבה, בסוף היום חזר כי לא קיבל את התיאום. היו מקרים שהאמבולנס עבר ב-20 דקות, אבל רוב הפעמים זה היה יותר זמן.