בגדול, מה היו ההוראות שקיבלתם כלפי היהודים ביישוב? מה מותר, מה אסור? בגדול יש המון, יש דברים שדי, כאילו, מותר להם לעשות הכל, כאילו מבחינת חופש תנועה, דברים כאלה. יש מקומות שאסור להם להגיע אליהם, באמת למוצב סתם ככה או באמת, בשלב מסוים אמרו שאסור להם להגיע לעמדות שלנו.

במקרה ויש מצב של אלימות? לא יודע, אלימויות וכאלה, זה גם היה דבר שהיה כחלק מהשיחה כאילו. אמרו שאם יש כאלו, שכל מיני דברים של אלימות כלפי ערבים, באמת בעיקר כשהם (הפלסטינים) היו בהפגנות כל פעם בימי שבת, אז היו עומדים (מתנחלים) וזה, זורקים, מקללים, כל מיני דברים כאלה, אז אסור להם, אסור להם גם אז ספציפית להגיע לעמדות בכלל, כדי שלא ייצרו חיכוך. אם יש תקיפות אז מונעים, ומונעים חיכוך בכל מצב. והמטרה היא להגן על הערבים שם כי היה ברור, מתוך הבנה שפעמים רבות הם פשוט הקורבן, סתם תוקפים אותם, כאילו סתם לגמרי. והיה גם הדיבור של, אם לצורך העניין הולך עכשיו יהודי ורץ לכיוון ערבי עם סכין, אז אתה תדרוך את הנשק ותירה עליו, בדיוק כמו שתעשה להיפך. כאילו, זה היה, הדיבור הזה, היו הבהרות, זה היה ברור שזה חלק מהעניין. לצורך העניין, היה נוהל פתיחה באש על יהודים גם.

מה הוא היה? אותו דבר. כאילו אם יש יהודי שתוקף וקיימת סכנת חיים כלפי אזרח אחר, ערבי או יהודי או חייל, אז פותחים עליו באש. מרכז מסה, אותו דבר לגמרי.

הרגשת שיש לך גב באמת מהמפקדים באמת לעצור? כן, כן. בקטע הזה גם, לצורך העניין, גם כשהיתה לנו שיחה עם המג"ד או עם הסמג"ד זה היה, כי באירוע הזה שהם קפצו על החייל (העד מתייחס לסיפור בו ילדים מן ההתנחלות קפצו על חיל שניסה למנוע קטטה), אז הסמג"ד גם הגיע, והוא אמר: "מה, אין דבר כזה שיהודים ירימו יד על חייל, לא יהיה דבר כזה בכלל. אם יהודים מרימים יד על חייל, על ערבי, על מישהו, תתפסו אותו, תנו לו מכות, תקשרו אותו באזיקון, תעמידו אותו בעמדה עד שאני אבוא לקחת אותו". כאילו בקטע כזה. אין אפס ולא... "מה, תוקפים אתכם? תפילו אותו על הרצפה, תנו לו בעיטות, כמו שהייתם עושה לערבי, אותו דבר."

זה הסמג"ד אומר? כן. והוא מתנחל. והיה מאוד גישה ברורה, באמת גם מהפלוגה וגם מהגדוד, של אנחנו הבעלים, בעלי בית כאן, אנחנו קובעים מה מותר ומה אסור כלפי הכל. ואנחנו קובעים שאין אלימות ברחובות, אז אין אלימות. אז לא תהיה אלימות לא כלפי יהודים ולא כלפי ערבים. וזהו, זה החוק. ויש, ואמרו כל הזמן, גם באמת בשיחה עם המג"ד ועם המ"פ, שיש לנו את הכלים לעשות את זה, את הזכות לעשות את זה. זהו, זה דבר שצריך בו שיקול דעת. כמו שלא היית סתם תופס ערבי ונותן לו מכות כי הוא בטעות עבר במחסום והמשיך ללכת, כי הוא לא הבין שהוא זה, אז אתה גם לא תעשה את זה ליהודי שסתם כאילו. בסופו של דבר, כלי שלא, אתה לא תשתמש בו כל שנייה, בלתת למישהו מכות, אבל זה משהו שברור שיש לנו סמכות ויכולת להשתמש בו. גם מאוד ברור להם, כאילו לכולם, שאירועים, בעיקר אירועים כאלה, מתחילים ונגמרים בשנייה. לצורך העניין, אם עכשיו יבוא מישהו עם סכין, אז האירוע ייגמר עוד לפני שתספיק לדווח בקשר. אז כל הזמן הדגישו מה מותר, מה אסור ומה הנהלים, ואת זה שאנחנו נצטרך להיות אלה שיכריעו בשטח, כי מתוך הבנה שאתה לא תתחיל להתייעץ עכשיו עם קצין כל פעם שמישהו מגיע עם סכין. לא שזה קורה.