היו מקרים של משפחות שנהרגו ככל הנראה מפגיעות מטוסי קרב. איך אתה מסביר את זה? נפגעו הרבה בתים, וחלק מהבתים אלה בתים משותפים של לא רק פעילים [בחמאס]. אני חושב שמרבית המשפחות שנפגעו זה במקרים כמו בסג'עייה [העד מתייחס לאש ארטילרית שנורתה על השכונה לאחר אירוע שבו נהרגו שבעה חיילים מפגיעת רקטה בנגמ"ש צבאי], שדרגת הפעלת אש היא יותר משוחררת כי כוחות באופן מידי נמצאים בסכנה.

אבל הכוחות נמצאים בשכונות שלא אמורות להיות מאוכלסות. אמורות זה סיפור אחד, אבל לפעמים יש שם אנשים. בתוך האזור הבנוי באזור רפיח וחרבת אחזעה כל בית שני סומן כ"בית פעיל", היה שם ממש קן צרעות רציני, ובאופן סיסטמתי הורידו את הבתים האלה. "הקש בגג" (נוהל שבו נורה טיל קטן על גג בית כדי להזהיר את תושבי הבניין כי המבנה צפוי להיות מותקף) – בום, "הקש בגג" – בום. למרות שלא היו אמורים להיות שם אנשים.

אבל יש אמצעים לוודא שאין אנשים, אז איך בכל זאת נהרגו כל האנשים? אנחנו לא יכולים לדעת הכול. אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים בשביל לדעת. אם למשפחה הזאת אין טלפון ובכל זאת הורדת את ה"הקש בגג" ואף אחד לא יצא אחרי כמה דקות, ההנחה היא שאין שם אף אחד.

הנחת העבודה היא שברגע שביצעת "הקש בגג" כל האנשים בבית יצאו, ואם לא יצאו סימן שלא היו אנשים בבית? אנשים שמוכנים לשים את עצמם כקורבן, אין לך מה לעשות. אנחנו לא יכולים לדעת אם היו שם [אנשים] והחליטו לא לצאת.

אבל מפילים את הפצצה על הבית? כן. נניח שבוצע "הקש בגג" ועשרה אנשים עלו לגג הבית? אתה לא תבצע [תקיפה נגד הבית].

בוצע הקש בגג ועשרה אנשים נשארו בסלון? אני לא יודע אם אנשים היו בבית, אבל אני לא חושב שזה נכנס לשיקול [אם להפיל את הפצצה].

חובה לוודא שאין אזרחים בבית לפני תקיפת מבנה על ידי מטוס קרב? זה לא מחייב. סמג"ד סג'עייה [של חמאס], היו מבצעים [תוקפים] במידה ולא היו יותר מדי אזרחים. יותר מדי, אני מתכוון למספר דו-ספרתי.