מה היה נראה לך מטורף? מטורף? תראה, כל העניין הזה שאנשים מכפר לכפר, משטח Aלשטח A כאילו היו צריכים להיזהר כל הזמן, סתם מדהריה, אנחנו היינו כאן, אשכולות. אפילו מדהריה אם רצו להיכנס – טוב, היה כל הקטע של השב"חים (שוהים בלתי חוקיים), שמה זה המקום. שהצבא, עכשיו אולי השתנה קצת עם הגדר, אבל כשאתה רואה שהקימו גם תצפיות, זה היה חלק חשוב מהמשימה הצבאית, לעצור את האנשים האלה, ואתה רואה את הרכבים הישראליים שמגיעים ומעלים את האנשים ובורחים לצד של ישראל. ואתה לא יודע בעצם, כאילו בעיקרון זה פועלים, אבל אתה לא יודע אם בעצם הוא אסף אנשים, הולכים לבצע פיגוע. וככה כל יום 200 אנשים בערך נכנסו לארץ.

אז השטח היה ממש פרוץ שמה. כן. גזרה גדולה, גדולה מאוד.

אשכולות זה פעם ראשונה שאתה בשטחים? כן.

אז מה אתה רואה שם שאתה יכול להגיד לי היום שזה מטורף? למשל שתפסו את ההתנחלות, את אשכולות. תפסו את – מהפרט הקטן ביותר – ממש בגבעה של היישוב תפסו שמה איזה אולם. הכניסו את כל הפלוגה שם, מיטות-מיטות. איזה לא יודע, מאה איש עם המיטות האלה בתוך הזה. בהתחלה לא היה להם מים, ממש בעיות. גם האלה של אשכולות לא רצו שאנחנו נהיה שם. זה מריבות שאני לא הייתי כי הייתי ממש בהתחלה של הקורס, אבל בלגן בין המתנחלים לצבא, כי תפסו את המקום ולא רצו שיהיו שמה. זה כבר משהו לא בסדר שם. מסכנים את החיים גם כדי לשמור עליהם בעצם, והם מתלוננים על החיילים שנמצאים שמה. קצת מוזר, כן. עדיף לצאת משמה, ותסתדרו לבד. ואחר כך, החיים היומיומיים, תראה בסך הכל לא היה משהו חריג כמו שרואים אולי בחדשות, שמפקד הורה למישהו "תירה בו", אפילו כדור גומי. לא היה דבר כזה. אבל קצת לבזוז, לקחת חפצים מהבתים שהם השתלטו, או כמו שסיפרתי לך לעכב אנשים סתם, או הסיפור של הילד (מקרה של התעללות בילד פלסטיני שהעד תיאר בשלב מוקדם יותר בראיון). זה משהו שזה בתוך הנוהל גם אצל המפקדים.

היו הפגנות נוכחות? זה נראה לי מה שאמרתי לפני זה, זה מן הפגנת נוכחות.

השתמשת במושג הזה? הוא מוכר לך? כן, כן. (...)