היו עוד מקרים של עיכובים של אנשים שהייתם צריכים להביא למוצב או למשטרה? מעצרים. אבל מעצרים זה כאילו ברור.

לא במעצרים, נגיד בפטרול, מישהו שמתחצף או חשוד? אה, גנבי מתכות. זה נגיד היה קטע מוזר כי כאילו מכל הדברים שהיו יכולים לפרוץ בשבילם ליישוב היהודי, הם היו עוברים על הגגות, לא יודע דרך איפה, פורצים ליישוב היהודי לגנוב מתכות מהחנויות הקודמות שלהם ברחוב השוהאדה שסגרו להם. אז הם היו נכנסים, פתאום איזה תצפיתנית הייתה קולטת אותם, מזהה: יש גנבי מתכות. באיזה שהוא שלב זה כבר נהיה בלתי נסבל לחבר'ה. פעם אחת גם תפסנו אותם אנחנו. הם פשוט שמו אותם שם. יושבים בעמדה עד שתגיע המשטרה. עכשיו, די, כאילו מה? מה המשטרה תעשה איתם? בפעם ה-15 כבר. זה היה יום אחרי יום אחרי יום, שהם באים לגנוב מתכות ואנחנו כבר יודעים שהמשטרה, מה יקרה? יתנו לו כאפה, "אל תעשה עוד פעם" וישחררו אותו.

ראיתם את זה, את הפרקטיקה המשטרתית? את הכאפה לא.

אבל את השחרור כן. כן.

זה אותו בן אדם? אותם אנשים? זה אותם ילדים ואבא.

לאן הם מנסים לפרוץ? מאחורי העמדה יש את הציר, נכון? אז יש שם מין, כזה V של חנויות, וזה מתחבר ובאמצע יש... אז לחנויות האלה הם היו פשוט מנסים להיכנס, הם גם לא נכנסים. אני זוכר שבאחד הפטרולים שעמדנו שם למעלה על הגג, פתאום קלטנו לאן הם נכנסים. נכנסנו ראינו שם סחורה שעוד יש שם מ... שעוד לא נגנזה, לא יודע. כובעים ודברים מקש. אבל הכול הפוך ושבור.

בני כמה היו הילדים האלה שהייתם תופסים? קטנים. כיתה ו' כזה.

טרום-נערים. בדיוק. כאילו יודעים מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור, נגיד את זה ככה, והם בוחרים לעשות. היו גם קצת יותר גדולים, ט'.

המשטרה היתה מגיעה בשביל גנבי המתכות? אחרי הרבה הרבה זמן. אני זוכר שפעם, זה היה כמה פעמים, המ"פ אמר: "יא-אללה, אנחנו כבר יודעים מה המשטרה תעשה, ישחררו אותם אחרי איזה שלוש שעות, אז בואו נעשה את זה אנחנו." לא התקשרו למשטרה, השאירו אותם 5 שעות כפותים ליד העמדה. אני זוכר שהתחלפו שמירות ועשו תדריך מתי משחררים אותם כי המשטרה כבר היתה מגיעה אני חושב. פשוט השאירו אותם שם כבולים עם אזיקונים ופלנלית ואז שחררו אותם.