היינו בחנוכה בפילבוקס (מוצב בטון קטן בצורת גליל המשמש לשמירה ותצפית) מעל אריאל. יש שם פילבוקס מקולל, זה יושב על הגבעה הכי גבוהה באזור, קור אימים. באיזשהו שלב היינו [שם] שלושה חיילים, אני ועוד שני חיילים. זה [היה ב]חנוכה. בקיצור, מגיעה מכונית של חב"דניקים, אני למעלה ואני רואה אותה מגיעה. עכשיו, יש מנעול על הדלת. כנראה אחד החיילים פתח אותו, והוא הכניס אותם למוצב והם נכנסו ובאיזשהו רגע הם עולים אלי לעמדה. עומד איתי בפילבוקס חב"דניק, מביא לי סופגניות. עכשיו כאילו, על פניו נחמד, אחלה, מקסים. אבל בואו, [זה] צבא. אתם לא נכנסים ומסתובבים פה איפה שבא לכם. יש נשקים, יש ציוד סודי, לא יודע, יש כל מיני שיט שמסתובב שם. אז פה אני רוצה לשאול, לך זה היה נראה לא בסדר? עובדתית הם נכנסים. כן, זה היה נראה לא בסדר וזה בפירוש היה אסור. כאילו, מבחינת ההנחיות של הגזרה, אסור היה להם להיכנס לשם.

מה זה ההנחיות? הנחיות של מי? מ"פ, שקיבל מהמג"ד. המ"פ אמר: אתם לא לוקחים דברים ממתנחלים? לא, זו הנחיה כלל צה"לית: לא לוקחים דבר מאף אחד.

 אבל איפה שמעת אותה נגיד? הנחיות של האל"ת (אימון לפני תעסוקה). באל"ת אומרים את זה לכל החיילים, תדריך: לא מקבלים מתנות ממתנחלים ולא מקבלים בטח מתנות מפלסטינים.

אוכל זו מתנה? כן. היה עם זה... כאילו מה אמרו לנו? הסבירו לנו איזה משהו על מתנחלים למשל, שלמשל תפסנו את הצומת, צומת אריאל. היינו תופסים כי זו הייתה התקופה של הדקירות והיינו עומדים שם בתחנות שלא ידקרו. ואז אמרו לנו: אם בן אדם מגיע, קנה אוכל במסעדה – זה מה שהם עושים, הם אשכרה מגיעים עם אוכל ארוז מעד העצם או לא יודע מאיפה – אל תגידו לבן אדם "לא", זה לא סבבה. לא מנומס.

אבל אם עכשיו באים ואומרים לכם זה וזה, תגידו: לא תודה, יש לנו. עכשיו בן אדם עם סיר של חמין שאשתו הכינה: קחו. אתם לוקחים? לוקחים.

נו, אז מתי לא לוקחים? אם הוא אומר: אתם רוצים שאני אלך להביא לכם עכשיו פיצה מזה... זה קורה, מלא. וכל מיני דברים שהם לא אוכל בטח שלא לקחת. כאילו, להגיד תודה רבה ולא. אבל כן, זו סיטואציה מאוד מורכבת. בסוף בן אדם בא ומביא לך אוכל, מה אתה תגיד לו לא?

ולמה כל זה?כי אם בן אדם מביא לך עכשיו משהו טעים והוא בא כמה ימים אחר כך ואתה צריך לעצור אותו ולהגיד לו להתרחק או כל דבר, אתה פתאום נמצא בסיטואציה שזה לא נעים להגיד לו: תקשיב, תעוף מפה כי אסור לך להיות פה. זה בדיוק מה שקרה עם החב"דניקים האלה. הם באו עם סופגניות, מה נגיד להם: לכו? אמרנו להם בסוף: לכו. כאילו: תקשיבו, תודה רבה, אבל אתם לא יכולים להיות פה במוצב.

הם השאירו את הסופגניות? השאירו את הסופגניות. ברור.