בטירונות הייתי באבט"ש (אבטחת יישובים) בחוות אביגיל. תכל'ס היה נחמד מאוד. פתאום אין לך מפקדים על הראש, אתה גר עם איזה שישה חבר'ה, זה ממש כמו איזה חוות הכשרה כזאת שם, קומונה. איזה נוף, איזה זה, יפה מאוד. היו לי ויכוחים איתם, כל הזמן דיברתי איתם על התנחלויות והכל, באיזה זכות... אמרתי לו: "אתם תכל'ס עבריינים, אתה עוברים על החוק, זה בלתי חוקי פה". אחד אמר "אנחנו מותחים את החוק, החוק יתגמש לפי מה שאנחנו נעשה. אנחנו מותחים אותו".

מי אמר את זה? אחד הבחורים שם בחוות אביגיל. הרבש"ץ (רכז בטחון שוטף צבאי) שם. איך הוא הסביר לי את זה? יש את המקום של המועצה האזורית. הם חבורה של אידיאליסטים כאלה, באו לראש מועצה – יש את המועצה, לא זוכר איך קוראים לה, הר חברון נראה לי, דרום הר חברון – והם אמרו: "אנחנו באנו להקים איזשהו התיישבות, בוא תן לנו מקום". באו, חיפשו, עם משרד הביטחון. סליחה, אמרו יש מקום, הם עוד לא קיבלו אישורים ממשרד הביטחון בכלל. הם התחילו כבר לבנות, האישורים יגיעו מתישהו. זהו, והם מתחילים לבנות והם נמצאים שמה. עכשיו אולי כן, אז זה עוד לא היה מאושר ממשרד הביטחון, המקום. מבחינתו זה היה למתוח את החוק: אנחנו נקבע עובדות בשטח ויסתדרו לפי מה שאנחנו נעשה. כמובן שיש פה הרבה הסכמה בשתיקה, הרבה שחיתויות ככה, כל משרד ההתיישבות והביטחון.

כשהיית שם, מה היה שם? היה מגדל מים, היה שני קרוואנים, איזה בית שהם בנו ואיזה אוטובוס נטוש כזה, והיתה בת אחת שגרה שם. אישה אחת ואיזה חמישה בנים. וחוץ מזה היו חבר'ה מאוד נחמדים, אתה יודע, על הכיפאק, חמודים כאלה. הם לא נראו לי מהסוג שעוקר עצי זיתים ומרביץ לפלסטינים או רודף אחריהם. הם בסך הכל רצו להקים התיישבות ולא אכפת להם מה הם גורמים בדרך, בעקיפין. ישיר הוא לא כוחני. שמה נגיד, אני רק זוכר שהרבש"ץ בא ואמר לי: "הנה, זה השטח שלנו, פה מותר לעבור". לפי התדריך שלו החיילים כאילו, "הנה, פה יש לנו עצים ולפעמים בימי שישי מגיעים לפה כל מיני ארגונים חברתיים, כל מיני ארגונים עם פלסטינים למסוק את הזיתים, להראות שזה שלהם. אבל זה לא שלהם, אז צריך לגרש אותם משמה". אם אני לא טועה גם הגיעו באותו יום שישי אנשים, גירשנו אותם משמה: "לכו, לכו".

ידעתם של מי הזיתים האלה? אני לא ידעתי, אני סמכתי על מה שהרבש"ץ אמר.

היה לך קצין, מה הוא אמר? היה קצין. אני הגעתי לשמה, קיבלתי תדרוך מהרבש"ץ. אני הייתי מפקד בשטח, הרבש"ץ היה בר סמכא לענייני מה מותר מה אסור. הוא, אתה יודע, זה כזה לא בדיוק נתן לי פקודות. הוא הגדיר, הוא אמר לי: "הנה, פה זה השטח שלנו". בתכל'ס לא ראיתי בשום מקום איפה כתוב, מה כתוב. מבחינתי מה שהוא אמר זה ככה.

ומה התדריך הגנה שנתת לחיילים? בתור מפקד? תדריך הגנה: אנחנו נמצאים פה במקרה של חדירה. אנחנו שומרים שם במקרה של חדירה. אנחנו כאילו ההגנה.

היה משהו בהוראות על מסיק הזיתים? לא, פשוט באופן כללי לגרש אותם.

איך הם הגיבו? כשגירשנו אותם? אני לא זוכר בדיוק, אבל לא היה יותר מדי חיכוכים סביב זה. ממש לא.

כמה אנשים הגיעו? לא יותר מדי. על יד אחת, על שתי ידיים. עשרה, אולי פחות. לא הרבה. כן. אני לא זוכר שהיו חיכוכים סביב זה.

מה המרחק של השדה הזה מההתנחלות? לא רחוק. מאה מטר, לא רחוק ממש. זה לא היה שדה גדול ממש, זה היה כזה שדון. תכל'ס אנחנו היינו שם כאילו בשביל למנוע חדירה. עשינו גם כל מיני, הלכנו סתם לטייל בהרים כאילו להפגין נוכחות, שמנו כל מיני מטרות קרטון שם ביער, סתם כזה שטויות של טירונים. בנינו עמדת דמה והכל. אבל תכל'ס לא ראינו, לא היה מפגש עם פלסטינים או משהו רציני.